התובע הצבאי הראשי נ' ח/XXX רב"ט א.ט.

כללי

1. המשיב, רב"ט א.ט., הורשע, על-פי הודאתו, בבית הדין קמא, בעבירה שעניינה החזקת סם מסוכן, לפי סעיף 7 (א) ו-(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ובשתי עבירות שעניינן סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
2. בעקבות הרשעתו הטיל עליו בית הדין קמא הנכבד, במסגרת הסדר טיעון, חמישה (5) חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. כן הוטלו על המשיב, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בעניין, 89 ימי פסילה בפועל של רישיונות הנהיגה. עונש זה סויג כך שהותר למשיב לנהוג למקום העבודה ולביתו במהלך ימי החול ועד לכניסת השבת, ברכבו הפרטי.
3. התביעה הצבאית לא השלימה עם קולת העונש של פסילת הרישיון ומכאן הערעור.

ההליכים בבית הדין קמא וגזר הדין

4. הרשעתו של המשיב נסבה על כך שביום 8.5.2017, החזיק סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של 126.55 גרם נטו, בסמוך לביתו וכן בשל סירובו למסור דגימת שתן, לאחר שהוצא נגדו צו של קצין שיפוט בכיר בחיל המשטרה הצבאית וזאת בשתי הזדמנויות שונות: האחת ביום 1.11.2016 והשנייה ביום 9.5.2017. חקירתו של המשיב נפתחה בעקבות מידע מודיעיני.
5. המשיב התגייס לצה"ל בחודש מרץ 2015 ושירת כאחראי ניהול מלאי. מפקדיו של המשיב ציינו כי המדובר בחייל מקצועי, אחראי, המבצע את המוטל עליו באופן מיטבי ומהווה דוגמא אישית לחבריו לשירות הצבאי.
6. צויין, כי אביו של המשיב לקה בלבו ומסתייע בו באופן יומיומי. הגם שהמשפחה לא טופלה על-ידי המחלקה לשירותים חברתיים, פורט בחוות-דעת של עובדת סוציאלית, כי האב עובד אך שלוש שעות ביום, מפאת מצבו הרפואי וכי המשיב "דואג לצרכיו, מסיע אותו לטיפולים, רוכש עבורו תרופות, וכן מסייע לו בפרנסת הבית".
7. אמו של המשיב העידה וסיפרה על תמיכתו של המשיב בה ועל הטיפול המסור באביו. כן מסרה כי אין באפשרות אחיו הגדולים לסייע, שכן האחד מתגורר באילת והאחר מתמודד עם חובות שצבר.  
8. המשיב, בדבריו לפני בית הדין, מסר, כי הוא עובד מזה שמונה חודשים בנתיבות ומתנייד באמצעות רכבו משום שאין תחבורה ציבורית מסודרת באזור מגוריו – מושב יושיביה.
9. כאמור, הצדדים עתרו במשותף לפני בית הדין קמא, להשית על המשיב את העונשים כמפורט לעיל, אך היו חלוקים, בכל הנוגע למשך הפסילה של רישיון הנהיגה בפועל. בעניין זה עתרה התביעה לפסילה מרתיעה והולמת ואילו ההגנה עתרה שלא להטיל עונש פסילה כלל ולמצער, להסתפק בפסילה למשך 89 ימים, כך שהמשיב, בהיותו נהג חדש, לא יידרש לעבור הכשרת נהיגה מחדש בתום תקופת הפסילה.
10. בית הדין קמא בחן את נסיבותיו האישיות של המשיב ועמד על תפקידו המרכזי בפרנסת המשפחה, בעיקר לאור מחלתו של אביו והיות ההורים פרודים. בהמשך, התייחס בית הדין לחוות-דעת מפקדיו של המשיב אשר פירטו על אודות שירותו הצבאי המקצועי והתורם. לאחר מכן, עמד בית הדין קמא על חומרתם הבולטת של מעשיו של המשיב, תוך שציין, כי מתחייבת במקרה דנן "ענישה מרתיעה הן כלפי הנאשם והן כלפי הרבים על מנת לסייע במלחמה שמנהל צה"ל כנגד נגע הסמים". בנסיבות אלו, באיזון בין מכלול השיקולים, ראה בית הדין קמא לאמץ את הסדר הטיעון שהוצג לפניו.
11. ביחס לרכיב פסילת הרישיונות קבע בית הדין קמא, כדלהלן:

"מחד גיסא, פסיקת בתי המשפט ובתי הדין הצבאיים מחייבת פסילה של ממש לתקופה משמעותית על מנת להשיג את אפקט ההרתעה. ומאידך גיסא, התרשמנו מעדותה של אמו של הנאשם... כי היא ואביו... אכן תלויים בסיועו של הנאשם, הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הכלכלי... הנאשם משרת שירות טוב ותקין מזה תקופה ארוכה וצפוי להשתחרר מן השירות... אחד הגורמים המשפיעים על קביעת העונש בתוך מתחם העונש ההולם הוא מידת תלותם של אחרים, בני משפחתו, בנאשם והשפעת העונש עליהם... לא ניתן להימנע מהטלת עונש של פסילת רישיון נהיגה, אך ניתן לסייגו, כך שהנאשם יוכל להמשיך לעבוד... הנאשם מתגורר בישוב שאינו מצוי על רשת התחבורה הציבורית... מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לפסילת רישיון נהיגה נע בין חודשיים לשישה... וכי העונש שצריך להיות ברף נמוך של המתחם".

ערעור התביעה הצבאית

12. התביעה הצבאית עתרה להחמיר את משך הפסילה של רישיון הנהיגה, על-מנת שהעונש יגלם "באופן ממשי את חומרת המעשים שבביצועם הורשע המשיב ואת התכליות העומדות ביסוד רכיב עונשי זה – זו המניעתית ובעיקר את העונשית-הרתעתית". הוטעם, כי המשיב החזיק כמות נכבדה של סם מסוכן "שעשויה היתה להיות מופצת למספר רב של משתמשים בסמים". כמו כן, משנדרש, לאחר שנתפס בכף, למסור דגימת שתן, סירב לעשות כן. נטען, כי חומרת המעשים בולטת עוד יותר, לאחר שבהזדמנות קודמת, כחצי שנה קודם לכן, נדרש למסור דגימת שתן וסירב לעשות כן על אף צו שחייבו לעשות כן. נטען, כי יש לראות בעובדה, כי המשיב המשיך להיות מעורב בעבירות סמים, אף לאחר אותה החקירה, כראייה לכך שלא הורתע מלהמשיך ולעסוק בעולם הסמים ולהפר את החוק. עוד נטען, כי נוכח מעורבותו המתמשכת בעבירות סמים וסירובו למסור דגימת שתן בשתי הזדמנויות נפרדות, עולה חשש של ממש כי המשיב משתמש בסמים ומכאן שיש להרחיקו מן הכביש.
13. כן נטען, כי שגה בית הדין קמא עת סייג את פסילת הרישיונות ללא סמכות בדין. התביעה ציינה, כי בהתאם להלכה הפסוקה, סיוג פסילת רישיונות יתבצע בצמצום ואף במקרה הצורך, יש להחילו על סוג כלי רכב, וזאת, על-מנת שלא לרוקן את הפסילה ותכליתה מתוכן וממשמעות. נטען אף, כי סיווג מסוג זה של עונש הפסילה אינו מאפשר אכיפה אפקטיבית של העונש.