התביעה הצבאית נ' חמד חיר סלימאן בראגתה

כבוד סגן הנשיא סא"ל ראני עאמר:

פתח דבר

מה העונש הראוי למי שפרץ לבית וניסה לחטוף, ממניעים אידאולוגיים ותוך הפעלת אלימות, שני קטינים ששהו לבדם בבית ?

1. בראגתה - הנאשם שלפנינו, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן הכולל עבֵרה של ניסיון לחטיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 213(ד), 198, 199ג לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009.

בראגתה הודה והצדדים טענו באופן חופשי לעניין העונש.

ואלו עיקרי העובדות.

2. ביום 3.8.14, פנה מחמד לבראגתה והציע לו לחטוף מתיישב יהודי כדי לדרוש את שחרורם של אסירים ביטחוניים. בראגתה הסכים. השניים סיכמו כי את החטוף ישכנו במערה בכפר דיר משעל. באותו היום, הגיעו השניים במונית לישוב חלמיש, מחמד פרץ פתח בגדר באמצעות מוט עץ שמצא והשניים נכנסו ליישוב. השניים ניגשו לבית משפחת מעוז ביישוב ופרצו אליו דרך הדלת הראשית. בחדר הטלוויזיה שבבית שהו נעה מעוז ועמיחי ינקלביץ', נערים באותה העת, בגירים ונשואים כיום. נעה הבחינה בבראגתה ופרצה בצעקות. מחמד תפס את נעה והחל מושך בשערה ומכה בה, עמיחי ניסה להגן על נעה ונאבק במחמד. כתוצאה מכך נפצעה נעה בפניה ובידה ועמיחי נפצע בפניו ובידו. בראגתה שהחזיק בידו חפץ מתכתי, צעק לכיוונו של עמיחי בערבית ועל כן חדל הוא ממאבקו עם מחמד. בראגתה ומחמד נעלו את נעה ועמיחי בחדר הטלוויזיה ושמו פעמיהם לעבר המטבח, שם חיטט בראגתה במגירות ואילו מחמד נטל סכין ממעמד לסכינים. בשלב זה, נכנס לבית עִילַי מעוז אשר הבחין בשניים, יצא מהבית והחל ולהזעיק עזרה. מחמד ובראגתה אשר הבחינו בעִילַי, נסו מהמקום כשהם מותירים את נעה ועמיחי נעולים בחדר הטלוויזיה.

ראיות הצדדים לעונש

3. מטעם התביעה הצבאית ובהסכמת ההגנה הוגשו לעיוננו תצלומי פציעותיהם של נעה ועמיחי. עוד הוגשו לענייננו ארבעה גזרי דין בעניינו של בראגתה כמפורט להלן.

ביולי 2007 הורשע בראגתה, בהיותו בן 13, בכך שבשתי הזדמנויות שונות זרק בקבוקי תבערה לעבר כלי רכבים צבאיים, וכן ביידוי אבנים בשלוש הזדמנויות שונות לעבר ג'יפים צבאיים וכלי רכב ישראלים (תיק בימ"ש 4233/07). על בראגתה נגזר בין היתר עונש מאסר בפועל של חודשיים.

בדצמבר 2009 הורשע בראגתה בכך שיידה בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כוחות הביטחון (תיק בימ"ש 2682/09). על בראגתה נגזר בין היתר עונש מאסר בפועל של 19 חודשים.

בנובמבר 2012 הורשע בראגתה בכך שהשליך יחד עם אחר בקבוק תבערה לעבר כלי רכב ישראלי נוסע (תיק בימ"ש 1615/12). על בראגתה נגזר בין היתר עונש מאסר בפועל של 24 חודשים.

במרץ 2015 הורשע בראגתה בכך שביום 24.11.14 החליט ליידות אבנים לעבר כלי רכבים ישראלים באזור הכניסה לדיר אבו משעל. בראגתה הצטייד באגרופן וניגש למקום, אך לבסוף לא יידה אבנים מאחר שנתפס על ידי כוחות הביטחון (תיק בימ"ש 8002/14). על בראגתה נגזר בין היתר עונש מאסר בפועל של שבעה חודשים.

4. עוד מטעם התביעה הצבאית העידו עמיחי ונעה. השניים תארו בתמצית את ההתרחשויות באותו יום ואת השפעת הפגיעה בהם על חייהם. השניים מסרו שניסיון החטיפה התרחש אחר הצהריים בשעות אור וכי הם היו בגילאי 16 ו- 17. עמיחי מסר על אודות החששות, אי הרוגע והדריכות איתם מתמודד עד ליום זה. נעה מסרה כי טופלה במשך כחודשיים בטיפול פסיכולוגי ופירטה אף היא את השפעת ניסיון החטיפה על חיי היום יום. כך למשל ציינה, "יום אחד עמיחי בא להיות איתי, שמענו קולות ופשוט עמדנו במשך שעה במטבח עם סכינים. זה לא משהו שתקין לדעתי, לא משהו שילדים בני 15 אמורים לעשות. היו גם מקרים אחרי זה בבית ספר שנשלחתי הביתה ולא היה לי לאן לחזור. הבית היה ריק ובמשך חודשים לא יכולתי להיות בו לבד בשל הטראומה שחוויתי. היו לי סכינים מתחת לכריות, כל דבר כדי להתגונן".
5. מטעם ההגנה, הוגש לעיוננו תיקו הרפואי של בראגתה, ממנו עולה כי בראגתה סובל ממחלה פסיכיאטרית וכי הוא מטופל תרופתית.

תמצית טענות הצדדים לעניין העונש

6. התובע הצבאי, סרן בן בר, עתר כי נשית על בראגתה עונש של עשר שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצויים. התובע נימק את עתירתו בצורה מפורטת וסדורה. תחילה נטען, כי בראגתה ומחמד פגעו בערכים מוגנים הנוגעים לפרט והם שמירה על שלמות הגוף, הרכוש ותחושת הביטחון האישית. עוד נטען כי בראגתה ומחמד פגעו בערכים מוגנים הנוגעים לציבור ולתחושת הביטחון הכללית שכן השניים פרצו ליישוב ולבית מגורים. התובע הדגיש את הפגיעה הפיזית והנפשית שנגרמה ואת פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם. התובע טען, כי המציאות מלמדת שניסיון חטיפה עלול להסתיים במות הקורבן. התובע הזכיר את חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב נפתלי פרנקל, ואיל יפרח זיכרונם לברכה, ואת חטיפתו ורציחתו של תומר חזן זיכרונו לברכה. עוד נטען, כי פוטנציאל הנזק, ככל שניסיון החטיפה היה מצליח, כולל השלכות מדיניות. התובע הזכיר את חטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב זיכרונם לברכה; ואת חטיפתו של גלעד שליט. התובע הגיש לעיוננו פסיקה רבה אליה אתייחס בהמשך. התובע טען כי בראגתה היה שותף לתכנון וכי אין להמעיט בחלקו באירוע ביחס למחמד. עוד נטען, כי לשניים היו הזדמנויות רבות להתחרט ולשוב על עקבותיהם, אך לא עשו כן. התובע הדגיש את עברו הפלילי של בראגתה וטען כי לנוכח עברו הפלילי המכביד המסקנה היא כי "לא הפיק את הלקחים ממעשיו הקודמים".
7. הסנגור טען כי אין להקל ראש בעבֵרה בה הורשע בראגתה, אולם סבר כי עונש הולם ראוי שיעמוד על ארבע שנות מאסר בפועל. הסנגור הדגיש, כי בראגתה לא יזם את התכנית אלא אך נענה להצעתו של מחמד, כי השניים לא הצטיידו בכלי נשק קר או חם וכי האירוע התרחש לפרק זמן קצר ביותר. הסנגור טען כי בראגתה ומחמד לא היו רציניים בכוונותיהם ואת זאת ניתן ללמוד מהסיכוי האפסי להצליח בהשלמת תכניתם - חטיפה לאור יום באמצע יישוב וללא כלי רכב למילוט. עוד נטען, כי בסופו של יום לא נגרם נזק בלתי הפיך לנעה ועמיחי. הסניגור, פירט באופן נרחב על אודות פסיקה שהפנה אליה והציג לפנינו, חלקה אף הוגשה על ידי התובע. הסנגור ביקש ללמוד כי המקרה דנן, ביחס לאותה פסיקה שאליה אתייחס בהמשך, קל יותר ומכאן שיש לגזור על בראגתה עונש קל ביחס לאותה פסיקה. הסנגור ער לעברו הפלילי של בראגתה אולם ציין את גילו הצעיר ואת שיקול הדעת הלקוי שעלול לאפיין גילאים אלו.
8. בתום סיכומי הצדדים ציין בראגתה: "אני מתנצל על המעשים הללו אך בזמן המעשה לא היינו מודעים לחומרת המעשה והיינו תחת השפעת אלכוהול. אנו מתחרטים חרטה מלאה על מעשים אלו".