1. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לצבע אריחי קרמיקה, שרכש התובע מהנתבעת לשימוש בקירות מטבח דירתו. סופקו אריחי הקרמיקה בצבע ירוק פסטל בהיר, כפי שעולה מאחד מהאריחים שהוגש (מוצג ת/1), בעוד שלטענת התובע הזמין אריחים בצבע לבן.
2. התובע ראה בחנות הנתבעת דוגמא של הקרמיקה שהזמין, ולדבריו היא היתה מוצגת על גבי לוח תצוגה תחת תאורה חזקה של מנורות ספוטים.
3. לטענת הנתבעת, הקרמיקה שסופקה היא זו שהוזמנה וזו שהתובע ראה בחנות הנתבעת עובר לביצוע ההזמנה. כן טענה הנתבעת כי בטרם לקח התובע את הסחורה, לאחר שהגיעה לחנות הנתבעת, היא נבדקה והתובע אישר בחתימתו על גבי תעודת המשלוח שזו אכן הסחורה שהוזמנה. כן הפנה הנתבעת למודפס בתדפיס חשבונית המס ותעודת המשלוח:
"הלקוחות מתבקשים לבדוק את טיב האריח ואחידות הצבע בטרם יודבקו האריחים לקיר/רצפה ...".
4. לטענת התובע, כאשר הגיע לחנות לקחת את הסחורה, עובד של התובעת בשם "עודד" (
להלן - עודד), שביצע את המכר לתובע, פתח אחת מהקופסאות ואישר כי זה מה שהוזמן.
5. כן טען התובע כי הסחורה נלקחה ביום ד' בשבוע בשעות אחר הצהריים, ובעלי מלאכה הוזמנו למחרת היום, יום ה' בשבוע, לביצוע ההדבקה; בבוקר הגיעו בעלי המלאכה והתובע ואשתו יצאו לעבודה תוך שמשאירים את קופסאות האריחים בידיהם, וכשחזרו בשעות אחר הצהריים נדהמו לראות כי צבע אריחי הקרמיקה הוא ירוק.
אף על פי כן, טען התובע כי אם לא היתה בעיה הנובעת מאי-התאמת צבע הקרמיקה לצבע של דלתות זכוכית בארונות המטבח (תכלת)
"לא היינו עושים מזה ענין והיינו גומרים".
6. תחילה ביקש התובע השתתפות הנתבעת בעלות החלפת דלתות הזכוכית בצבע תכלת בארונות המטבח.
משלא נענתה הנתבעת לבקשתו הוגשה התביעה דנן, המסתכמת בסך 7,000 ש"ח, שבה תובע התובע הן את עלות הקרמיקה (2,250 ש"ח) ועלות הדבקתו (1,000 ש"ח) והן החלפת דלתות הזכוכית במטבח לצבע ירוק, כך שתתאמנה לצבע הקרמיקה (3,000 ש"ח), ובנוסף עגמת נפש (750 ש"ח).
7. אני מקבל את גרסת התובע כי הזמין קרמיקה בצבע לבן, זאת משני טעמים עיקריים:
א. בפתק שכתב עודד על גבי נייר של התובעת, אשר צילום ממנו צורף לכתב התביעה, רשומה הקרמיקה הרלבנטית וכן רשום הצבע לבן (
להלן - הפתק בכתב יד עודד).
ב. הנתבעת נמנעה מלהביא עודד לעדות, אף שהוא העובד מטעם התובעת שטיפל בהזמנה, ועדותו רלבנטית. הדבר יוצר חזקה שאם היה מתייצב לעדות, עדותו היתה פועלת לטובת התובע (ע"א 574/78
שרון נ' לוי פ"ד לה(1) 736, בעמ' 760; וע"א 2275/90
לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, בעמ' 614).
8. אף אם הקרמיקה שסופקה, היא זו שהוזמנה, היה על עודד להימנע מלמכור קרמיקה זו. גם עודד התכוון למכור לתובע אריחי קרמיקה בצבע לבן, כפי שעולה מהצבע שרשם על הפתק בכתב ידו, כך שאם אכן נמכרה וסופקה הקרמיקה שראה התובע בתצוגה, נראה כי התאורה במקום עיוותה את הצבע, באופן שהיה נראה לבן אף לעודד, שכפי הנראה לא היה מודע לצבעה האמיתי של הקרמיקה. אם כך לגבי עודד, שעובד בחנות הנתבעת, אין לבוא אל התובע בטענה בענין.
9. עם זאת, אין מקום לפסוק לתובע את מלוא סכום תביעתו, וזאת משני טעמים:
א. החלפת דלתות הזכוכית בארונות המטבח היא תחליף לפירוק הקרמיקה והדבקת קרמיקה אחרת תואמת. אם ייפסק לתובע הן את עלות הקרמיקה ועלות הדבקתו והן את עלות החלפת דלתות הזכוכית בצבע תכלת שבארונות המטבח, הוא למעשה יקבל כפל פיצוי ויזכה באריחי קרמיקה למטבח דירתו ובעבודות ההדבקה ללא כל תשלום.
ב. היה מקום כי התובע יבדוק את אריחי הקרמיקה בעצמו בטרם מסר אותם לבעלי המלאכה שהוזמנו לבצע את מלאכת ההדבקה, דבר שהיה מונע את כל הנזק, או עיקרו, שכן אז ניתן היה להחזיר את האריחים לנתבעת, לקבל זיכוי ולהזמין אריחים אחרים תחתם, או לקבל את כספם חזרה.
10. בנסיבות האמורות תיפסק לתובע מחצית עלות החלפת דלתות הזכוכית לארונות המטבח (1,500 ש"ח) וכל צד ישא בהוצאותיו.
11. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 1,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961, לתקופה שממועד הגשת התביעה (04/06/08) ועד למועד תשלום מלוא הסכום בפועל.
ניתן היום, ל' בתשרי תש"ע (18 באוקטובר 2009), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.