השידור נ' סויסה

פסק דין חלקי

הנתבע הודה בדיון שהתנהל בפני כי החזיק במקלט טלוויזיה למשך 3 חודשים בשנת 2004.

התובעת מבקשת לחייבו, בשל הודאת בעל-דין זו, בתשלום מחצית אגרת הטלוויזיה, בסך של 259.63 ₪ וכן בהפרשי הצמדה וריבית פיגורים בסך של 129.66 ₪, וכן בשכ"ט עו"ד ובהוצאות משפט.

הנתבע סבור כי אין לחייבו בהוצאות משפט, הצמדה וריבית פיגורים, אלא בתשלום הקרן בלבד, וזאת משום שלטענתו פנה לתובעת והיא סירבה לקבל את התשלום מידיו.

אמנם, צודק ב"כ התובעת כי טענה זו לא הופיעה באופן מפורש שכזה בתצהיר הנתבע במסגרת בקשתו למתן רשות להתגונן, ואולם, הנתבע אכן טען כי פנה למשרדי התובעת ולא זכה לכל מענה, אלא לדרישה כי ישלם את החוב כולו (הכולל מספר שנות חיוב שבמחלוקת בין הצדדים).

מאידך, אין להתעלם מן העובדה כי האגרה המוטלת בגין החזקת מקלט טלוויזיה היא אגרה שנתית (ראה סע' 28א לחוק רשות השידור, התשכ"ה – 1965) והסמכות להפחיתה בשל החזקת המקלט למשך תקופה הפחותה משנה הוגבלה על ידי מחוקק המשנה, למצב דברים של גניבת המקלט בלבד (תקנה 7(ב) לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א-1981, ואינה חלה במקרה של העברתו לאחר, כנטען על ידי הנתבע (ראה תקנה 7(א) לתקנות).

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין חלקי זה לידיו, את הסך של 519.53 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 1.6.2004 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וזאת בגין אגרת החזקת מקלט שנתית בגין שנת 2004.

אינני עושה בשלב זה צו להוצאות או לשכ"ט עו"ד, והדבר יוכרע במסגרת הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"א, 13 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: