הצדדים לתובענה

1.                  התובעת 1, גב' ס.ש., היא אלמנתו של המנוח י.ש. ז"ל (להלן: "המנוח") ואמו החורגת של הנתבע. התובעים 2-4 הינם ילדיה של התובעת 1 מהמנוח ואחיו למחצה של הנתבע. לנתבע עוד 4 אחיות - מנישואיו הראשונים של אביו המנוח.

העובדות הצריכות ענין

2.                  למנוח היו זכויות בנכס מקרקעין  בו התגורר יחד עם בני משפחתו. הנכס הופקע ע"י עיריית חיפה והוא ניהל בחייו הליכים משפטים בקשר להפקעה (להלן: " המקרקעין"; "נכס המקרקעין").

3.                  המנוח נפטר ביום 10.3.1988.  בהתאם לצו הירושה, שהוצא אחר עיזבונו, ירשה התובעת 1 מחצית מעזבונו וכל יתר הילדים את המחצית הנותרת. על פי חלוקה זו, התובעת 1 וילדיה (התובעים 2-4) ירשו 11/16 מנכסי העזבון והנתבע וכל אחת מ-4 אחיותיו, ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, ירשו 1/16 מהעיזבון ובסה"כ 5/16 מהעיזבון.

4.                  בין  כל יורשי המנוח (הכוונה היא לתובעים, הנתבע ו-4 אחיותיו של הנתבע שאינן צד לתובענה זו) ובין עיריית חיפה נחתם ביום 9.3.96 הסכם פשרה לפיו תערך הערכה למקרקעין על ידי שמאי מוסכם והיורשים יקבלו כפיצוי תשלום כולל בגובה 60% משווי המקרקעין לפי ההערכה בכפוף לכך שלא תתבקש חקירת השמאי על שומתו. נתבקשה חקירת השמאי יהיה שווי המקרקעין לצורך תשלום הפיצוי כפי שיקבע בית המשפט (סעיפים 3,10,11 להסכם הפשרה). בהסכם הפשרה סוכם למנות כשמאי מטעם בית המשפט את מר שאול רוזנברג אשר יקבע את שווי המקרקעין. הסכם פשרה זה נחתם לאחר שב"כ היורשים לעניין זה, עוה"ד פליאה אלבק ומיכה גדרון, הגישו המרצת פתיחה לביהמ"ש בחיפה כנגד העיריה וניהלו מו"מ לפשרה עמה.

*הסכם הפשרה עם העיריה הוגש וסומן נ/1.

5.                  בד בבד עם חתימת הסכם הפשרה ולאחר חתימתו חתמו היורשים, בינם לבין עצמם, על שורה של הסכמים, שלושה במספר, בהם הוצגו התובעים כקבוצה א' והנתבע ו-4 אחיותיו - כקבוצה ב'.  הסכמים אלו הסדירו את החלוקה הפנימית של הכספים שיקבלו יורשי המנוח בין התובעת 1 וילדיה ( אשתו של המנוח מנישואיו השניים וילדיהם המשותפים) לבין הנתבע ואחיותיו (צאצאיו של המנוח מנישואיו הראשונים). שלושת הסכמים אלו עומדים בבסיס תובענה זו.

6.   א.         ההסכם הראשון  נחתם ביום 9.3.96 בד בבד ובאותו מעמד של חתימת

הסכם הפשרה ( נ/1)  עם העיריה. בהסכם זה הוסדרה חלוקת הסכומים שיתקבלו מהעיריה, בעקבות הסכם הפשרה, בין שתי הקבוצות - למרות האמור בצו הירושה, התמורה שתתקבל כפיצוי בגין הפקעת המקרקעין (על פי הסכם הפשרה נ/1) תתחלק באופן שווה בין קבוצה א' (התובעים) לבין קבוצה ב' (הנתבע ואחיותיו). התובעים הסכימו לחלוקה השוויונית למרות שחלקה של קבוצה ב', שיוצגה כולה על ידי הנתבע, בירושת המנוח, הוא 5/16 בלבד. בכך ויתרו התובעים על חלקם העודף בירושה.

* ההסכם הראשון, נספח א' לכה"ת נתקבל וסומן ת/1.

ב.   ההסכם השני  נחתם בחודש יוני 1996 נושא כותרת " נספח להסכם מיום 9.3.96". הסכם זה קובע הסדר שונה של חלוקת הסכומים שיתקבלו מהעיריה בעקבות הסכם הפשרה עם העיריה. לפי ההואיל השלישי בהסכם, מטרתו של הסכם זה היתה להסדיר את היחסים בין הצדדים " למקרה שהשמאי המוסכם מר שאול רוזנברג יפסוק לנכס שווי כולל מעל ל-חצי מליון דולר ארה"ב - 500,000 $". במקרה כזה קובע ההסכם, יקבל הנתבע 30% מכל סכום שיפסוק השמאי " מעל לסכום חצי מליון דולר ארה"ב (להלן: "סכום הבסיס") על המקרקעין, דהיינו 100% מהמקרקעין" והיתרה תחולק בין הקבוצות באופן שווה. במקרה בו השמאי יפסוק, כי שווי הנכס הוא חצי מליון דולר או פחות, הסכום כולו יתחלק בין הקבוצות באופן שווה. בנוסף קבע הסכם זה (בס' 1), כי התובעים (קבוצה א') מסכימים, כי הנתבע  " יטפל מטעם שתי הקבוצות במשא ומתן עם שמאי המקרקעין מר שאול רוזנברג ועם עורכי הדין ו/או שמאי מקרקעין אשר יגישו נתונים שמאיים ו/או משפטיים למר שאול רוזנברג".

* ההסכם השני, נספח ד' לכתב ההגנה, נתקבל וסומן נ/3.

ג.    ההסכם השלישי-  מכתב הוראות מיום 26.7.96, הממוען לב"כ היורשים, שהיו אחראים להליכים מול העיריה (עוה"ד גדרון ועוה"ד אלבק), נושא כותרת " הנדון: הוראות לחלוקת כספים אשר יתקבלו בידיכם כנאמנים בענין גוש 10737 חלקה 24".  עפ"י הסכם זה אם יפסוק השמאי, כי שווי המקרקעין   (שווי 100% של המקרקעין) הינו מעל חצי מיליון דולר יקבל הנתבע 30% מן הסכום שיפסוק השמאי כשווי המקרקעין (100% של המקרקעין) והיתרה תחולק בין הקבוצות באופן שווה.  אם יפסוק השמאי, כי שווי הנכס הוא עד חצי מליון דולר יחולק כל הסכום שיתקבל באופן שווה בין הקבוצות. בהסכם זה נקבעה גם הוראה נוספת לפיה אם בית המשפט יפסוק סכום גבוה מזה שיקבע על ידי השמאי, גם אז יקבל הנתבע 30% ראשונים מהסכום שנפסק על ידי בית המשפט והיתרה, לאחר התשלום הראשוני, לנתבע, תחולק בין הקבוצות בחלקים שווים.

*   כתב ההוראות נתקבל וסומן ת/2 וגם נ/9.

מהות התובענה והמחלוקת בין הצדדים לה

7.         א.         ההסכם הראשון, עליו חתומים התובעים, אינו שנוי במחלוקת מבחינתם.

הם אינם מתכחשים לו ומוכנים לקיימו (ר' עדות התובעת 1 עמ' 5 לפרוט' ש' 8-6).

עם זאת ראוי לציין, כי הויתור של קבוצה א' על חלקה העודף בירושה, בהסכם הראשון, ניתן משום דרישת הנתבע אשר סירב לחתום על הסכם הפשרה עם העיריה (נ/1), בשמו ובשם ארבעת אחיותיו, יחידי קבוצה ב', טרם שתוסדר החלוקה הפנימית לשביעות רצונו - חצי/חצי. העיד על כך עו"ד גידרון בעמ' 92-93 לפרוט', עת תיאר את נסיבות חתימת הסכם הפשרה נ/1. תימוכין לעדותו זו של עו"ד גידרון ( אשר העיד כעד מטעם ביהמ"ש ר' עמ' 16 ש' 11-13) ניתן למצוא בסעיף 3 להסכם הראשון הקובע, כי הסכמת קבוצה א' (התובעים ) לחלוקת התמורה חצי/חצי (נפלה טעות קולמוס בסעיף 3 להסכם וצ"ל סעיף 2 במקום 1 - ש.ש.) מותנית  בכך שקבוצה ב' (של הנתבע) תאות לחתום במועד חתימת ההסכם הראשון על הסכם הפשרה עם העיריה. ר' לענין זה גם עדות התובעת 1 בחקירה נגדית עמ' 5 לפרוט' ש' 9-21 ועמ' 6 ש' 6 שמציינת את דרישתו של הנתבע לחלוקה שווה כתנאי לחתימתו על הסכם הפשרה עם העיריה.