השבת השבחות בנכס שבוצעו ע"י בן זוג שאין לו זכויות בנכס

האם על הנתבעת להשיב לתובע סך של 802,000 ₪ בגין שיפוצים שהוא ביצע בבית השייך לנתבעת ולאור העובדה שהוא השתתף בתשלומי המשכנתא שרבצה על ביתה?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. הצדדים חתמו על הסכם יחסי ממון וגירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 25.5.03 (להלן: "ההסכם").

2. בהסכם נקבע בין היתר, כי התובע (להלן גם: "האיש") ישלם עבור מזונות שלושת ילדיו הקטינים סך של 3,000 ₪ לחודש והוא יפקיד סכום חד פעמי בסך של 500,000 ₪ בנאמנות אצל הנתבעת (להלן גם: "האישה") ואמה, ומכספים אלו ישולמו המזונות השוטפים של הילדים.

3. כמו כן נקבע, כי האיש יעביר את חלקו בבית המשותף לאישה והבית ייוותר בבעלותה המלאה של האישה והיא תישא במלוא תשלומי המשכנתא הרובצת על הבית.

4. הצדדים לא התגרשו בסופו של דבר, והאיש חזר להתגורר יחד עם האישה בבית, מחודש נובמבר 2003 ועד ליום 30.10.12 (להלן: "תקופת החיים המשותפים").

5. האיש הגיש תביעה לביטול ההסכם וטען כי בני הזוג בטלו את ההסכם מכללא, לנוכח חזרתם לחיי שלום בית ושיתוף וכי בהתנהגותם ההסכם בוטל, הבית שייך לשניהם ואין  לאכוף את ההסכם. האישה הגישה מאידך, תביעה לביצוע ההסכם (להלן: "ההליך הקודם").

6. ביום 28.1.13 ניתן על ידי פסק דין בהליך הקודם  (להלן: "פסק הדין") שבו נדחתה תביעת האיש ונקבע כי ההסכם תקף ואין עילה לביטולו (תמ"ש 53941-10-12 ותמ"ש 41534-12-12). נקבע כי על פי הפסיקה, לא ניתן לשנות הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בהתנהגות ולכן נדחתה תביעת האיש לביטול ההסכם (פסק הדין התבסס בין היתר על ת"א  3292/89 זערור נ' זערור פ"מ תש"ן (3) 227, ת"א (ת"א) 1179/92 לדר נ' לדר, ע"מ 1194/02 ג.ך .נ' ד. ך שניתן ביום 14.8.03 וע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית שניתן ביום 11.6.06). האיש הגיש ערעור על פסק הדין ואולם חזר בו מהערעור.

7. האיש טוען כי בתקופת החיים המשותפים, הוא העביר ישירות לחשבון האישה  ולאחר מכן לחשבון משותף שפתחו, את כל הכנסותיו, לרבות כספי פיצויים וכספים נוספים שעל פי ההסכם היוו רכוש נפרד שלו. לטענתו, מכספים משותפים  אלו שולמה המשכנתא שרבצה על הבית והוא ערך שיפוצים נרחבים בבית לרבות בניית יחידת דיור במרתף הבית, בניית קליניקה ושיפוצים רבים ונוספים.