הרשעתו של דרור אלפרון באיומים וזיכוי מחמת הספק מעבירות של תקיפה

1.         החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - לפי סעיף 380 + 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, וזאת מחמת הספק.

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי ס' 380 + 382(ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ו איומים לפי ס' 192 לחוק.

            על פי כתב האישום, בתאריך 27.10.06, בשעה שאינה ידועה למאשימה, הגיע דוד מימוני (להלן: "המתלונן"), יחד עם האחרים למועדון "הביאנקה" שברח' היצירה 11 ברעננה. באותה עת, שהו במועדון הנאשם ושניים מחבריו.

בשעה 2:57 (28.10.06), או בסמוך לה, בלא שום סיבה נראית לעין, תקף הנאשם יחד עם אחרים את המתלונן בכך שהפילוהו ארצה ובעטו בו בצוותא חדא בגופו ובראשו.

כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלונן חבלות של ממש בראשו, שטפי דם בפניו, חבלות בעינו השמאלית ושריטות.

בהמשך למתואר, כאשר ימית מימוני ואחר ביקשו להסיע את המתלונן אל בית החולים הקרוב, ובעודם יושבים ברכב, התקרב הנאשם אל המכונית, סימן למתלונן לפתוח את חלון הרכב, ומשפתח המתלונן את החלון אמר לו הנאשם בקול מאיים "מלאך המוות בא אליך", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

3.         על עדי התביעה נמנו:

            (1) ע"ת /1 - זוארץ (מימוני) ימית (עמ' 9-22 לפרוטוקול)

            (2) ע"ת/2 - יהודה זוארץ (עמ' 22-28 לפרוטוקול)

            (3) ע"ת/3 - ליטל (סיני) מיזן (עמ' 28-38 לפרוטוקול)

            (4) ע"ת/4 - דודי מימוני (עמ' 40-46 לפרוטוקול)

            (5) ע"ת/5 - יונתן מדמון (עמ' 46-50 לפרוטוקול)

            (6) ע"ת/6 - כהן יאיר (עמ' 51-62 לפרוטוקול)

            (7) ע"ת/7 - רפ"ק משיח רוני (עמ' 63-78 לפרוטוקול)

(1) ע"ת /1 - זוארץ (מימוני) ימית - לעניין ההודעה במשטרה בדצמבר 2006 על אירוע שהתרחש במועדון "ביאנקה" ברעננה השיבה כי הם לא הגישו תלונה במשטרה, וכנראה כשהיו בבית החולים בגלל הפגיעה פנו אליהם מהמשטרה (עמ' 9, ש' 4-7).

הם היו היא, אחיה דוד מימוני ובעלה יהודה זוארץ. היא לא היתה נוכחת בתקרית, במועדון היו גם רפי מיזן, וליטל סיני שהיתה חברתו של רפי והיום אשתו, היה יום הולדת לרפי מיזן (ש' 8-14).

הם היו עם עוד חברים, היא ויהודה עזבו את המקום בשעה 2:30 בערך, לא כל כך זוכרת. המקום נמצא בא.ת. ברעננה. הם עזבו את המקום, הגיעו הביתה, היא קיבלה טלפון מרפי שתגיע מהר. הוא לא אמר לה כלום, היא אמרה ליהודה שיבוא איתה ויסעו מהר, היא חשבה שלדוד יש התקף אפילפסיה, כי אם הוא לא לוקח - הוא מקבל התקף, הם הגיעו למקום, חנו בחוץ, ירדה מהאוטו וזוכרת שראתה את דוד חבול, מחוץ למועדון עם עוד שניים. היא שאלה אותו מה קורה, והוא לא ידע להגיד לה. היה שם עוד מישהו עם בקבוק מים (ש' 15-24).

דוד היה חבול בצוואר, סימנים אדומים כמו "איקי", כמו שטף דם בעין, לא זוכרת איזו עין, איפה שהיה לו ניתוח בראש, לא זוכרת את הצדדים. היה לו סרטן והוא עשה ניתוח בראש, לא זוכרת אם המכה היתה בצד של הניתוח או בצד השני. היו לו בראש שפשופים על הפס של הצלקת. היא אמרה לו שילכו לבית חולים והוא לא רצה, אמר שהכל בסדר, ועמדו שם (ש' 25-32).