הרשעת נהג בגרימת מות חברתו בכך שהתיר לה לנהוג בלא רשיון

פתח דבר

1.         תיק זה עניינו אירוע טראגי מיום 26.05.04 שבו מצאה את מותה עדי כהן ז"ל (להלן: "המנוחה") לאחר שהיתה מעורבת בתאונת דרכים, עת נהגה ברכב מסוג מאזדה אשר בחזקת אביו של הנאשם.

            לנאשם מיוחסת אחריות לגרימת מותה של המנוחה מאחר והתיר לה לנהוג ברכב, מבלי שהיתה בעלת רשיון נהיגה כדין, ומאחר ולא נקט בכל האמצעים למנוע ממנה נהיגה כאמור.

האישום
 

2.         על פי הנטען בכתב האישום, בין הנאשם למנוחה שררו יחסי קירבה במסגרתם התיר הנאשם למנוחה לנהוג ברכב מעת לעת, על אף שידע כי אינה מורשית לנהיגה. ביום 26.05.04 נדברו הנאשם והמנוחה לצאת לבלות במועדון שבקיבוץ יגור. בסמוך לשעה 23:30 הגיע הנאשם לבית המנוחה והסיע אותה ואת חברתה שירן גיא (להלן: "שירן") ברכב בחזרה לביתו.

בסמוך לשעת חצות, יצא הנאשם מהרכב ונכנס לביתו תוך שהוא משאיר את המפתחות ברכב ומבלי שנקט בכל אמצעי שהוא על מנת למנוע מהמנוחה לנהוג ברכב, אף שידע על נטייתה לנהוג ברכב למרות שאינה מורשית לנהוג. לאחר יציאת הנאשם מהרכב, החלה המנוחה לנהוג בו ונסעה לחיפה ולאחר מכן ליגור כשבדרכה חזרה, בכביש מס' 4, סטתה מנתיב נסיעתה, בהיותה במהירות שאינה פחותה מ–127 קמ"ש והתנגשה בעמוד חשמל (להלן: "התאונה").

3.         כתוצאה מהתאונה נגרם מותה של המנוחה. לחברתה שירן, שנסעה עמה, נגרמו חבלות קשות ואובדן זיכרון.

לפי המאשימה, התאונה, מות המנוחה והחבלות שנגרמו לחברתה, נגרמו באשמת הנאשם אשר התבטאה בכך שלמרות שידע כי המנוחה אינה כשירה, מיומנת ומורשה לנהיגה, מסר לה את השליטה ברכב והתיר לה לנהוג בו. עוד נטען, כי הנאשם נמנע מלנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע ממנה נהיגה כאמור.

4.         בשל העובדות שתוארו, יוחסו לנאשם העבירות שלהלן:

א.         גרימת מוות ברשלנות – עבירה על סעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ב.         איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה – עבירה על סעיף 10 (ב) לפקודת התעבורה.