הרשעת נאשם ברצח שכנתו על רקע רצונו לשדוד כספה ובשוד בנסיבות מחמירות

השופט יוסף אלרון [אב"ד]:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רצח ושוד, לפי סעיפים 300(א)(2)+ 300(א)(3)+ 300(א)(4) ו- 402(ב)  לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

א.         כללי:

בבוקר יום ה- 14/12/09 בשעה 08:59, התקבלה שיחה למוקד מד"א להזמנת אמבולנס לכפר נחף, בה דווח על "מוות של אישה" (ת/6) שזהותה התבררה כפאדיה מטר (להלן: "המנוחה") .

בדיווח ביקש המתקשר, כי יישלח אמבולנס לביתו של מטר עלאא (בעלה של המנוחה). דקות ספורות לאחר מכן, הועבר הדיווח ממד"א למוקד המשטרתי, כאשר על פי הרישומים "המודיע מדווח על אישה מתה. נכנס אחד השכנים לקחת משהו, מצאו אותה על הריצפה מלאה בדם בסביבות גיל 30" (ת/3 עמ' 3).

בעקבות הדיווחים הנ"ל הגיע אמבולנס  ובו הפראמדיק כיאל מאג'די, שציין בדו"ח הפראמדיק כי האישה נמצאה "ללא רוח חיים, ללא דופק וללא נשימה" (ת/8) ורופאת הנט"ן קבעה את מותה (ת/9).

התנהלותו של הנאשם המתגורר בשכנות לבית המנוחה יחד עם רעייתו, סאוסן מטר (להלן: "סאוסן"), לאחר גילוי גופת המנוחה מוטלת בשלולית דם על ריצפת ביתה, עוררה את חשדו של רס"מ נזיה אסאדי, מפקד מרכז השיטור הקהילתי בכפר נחף. הוחלט גם לתשאל את אשת הנאשם, ובעקבות כך  הובלו הנאשם ואשתו לחקירה (ת/16).

ב.         עובדות כתב האישום:

על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 14/12/09 בשעה 08:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם כשהוא מצויד בסכין, לביתם של עלאא והמנוחה, בעת שהמנוחה נמצאה שם בגפה, וזאת לאחר שגמלה בליבו ההחלטה, להמיתה ולשדוד את כספם של בני הזוג.

בהמשך לאמור לעיל, נטען כי, הנאשם הכה את המנוחה ודקר אותה באמצעות סכין, מספר רב של דקירות, בין היתר, בראשה ובצווארה, וזאת בכוונה לגרום למותה, כדי להקל על ביצוע השוד ולהבטיח לעצמו בריחה ממקום השוד או הימלטות מעונש בגין השוד.

עוד נטען, כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם מותה של המנוחה, עקב דימומים נרחבים ברקמות הרכות של הצוואר והלוע, עם שאיפת דם לריאות, בעקבות מעבר תעלות הדקירה דרך הצוואר ומפצעי קרע בראש.

הנאשם שדד סכום המוערך בכ- 1,700 ש"ח, שהיה בכספת בתוך ארון חדר השינה, בבית המנוחה.

במעשיו כמתואר לעיל, גרם הנאשם למותה של המנוחה, בכוונה תחילה, לאחר שגמלה בליבו ההחלטה להמיתה, והמיתה בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכול היה להבין את תוצאות מעשיו, וזאת לאחר שהכין עצמו להמיתה והכין את המכשיר שבאמצעותו המית אותה.

כמו כן נטען, כי הנאשם המית את המנוחה תוך ביצוע עבירת שוד, או תוך הכנות לביצועה, כדי להקל על ביצועה וכדי להבטיח לעצמו בריחה או הימלטות מעונש.

ג.         תשובת הנאשם לכתב האישום:

תשובת הנאשם לכתב האישום, כפי שבאה לידי ביטוי מפי בא כוחו היתה כדלקמן:

"הנאשם מכחיש את המיוחס לו, הוא מכחיש שהוא שדד, מכחיש שהוא רצח (עמ' 9 שור' 14 לפרו').

לא נטענה טענה מקדמית כלשהי ובכלל זה, לא טענת אליבי או טענת זוטא.

ד.         בדיקת הסתכלות לנאשם: