הרשעת אם שביתה נפצעה בשני אירועים בשל העדר השגחה ראויה

עזיזה אל עביד ילידת 1966 (להלן: " הנאשמת") מואשמת בעבירה על סעיף 361 רישא לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"). לטענת התביעה הנאשמת לא השגיחה, השגחה ראויה על בתה הקטינה ת.א., ילידת 5.07.2002 (להלן: " המתלוננת" ו/או " הפעוטה") ובהעדר השגחה כנדרש נחבלה המתלוננת בשתי הזדמנויות נפרדות, כדלקמן:

 ב- 19.09.05 השאירה הנאשמת את המתלוננת ללא השגחה, וכתוצאה מכך יצאה המתלוננת לרחוב, חצתה לבדה את הכביש, ונחבלה מפגיעת רכב נוסע (להלן : " התאונה").

ב- 7.11.05 השאירה הנאשמת את המתלוננת ללא השגחה, וכתוצאה מכך, הצליחה המתלוננת להדליק סיגריה, נפלה ונכוותה בעינה (להלן: " הכוויה").

הנאשמת לא כפרה בכך שלמתלוננת נגרמו החבלות המפורטות בכתב האישום. יריעת המחלוקת בין סנגורה, עו"ד זיו, לתובעת עו"ד אורן הצטמצמה לאחריותה של הנאשמת לקרות החבלות.

בהסכמת הסנגור הגישה התובעת שני מסמכים: הודעת הנאשמת - ת/1, ותעודה רפואית - ת/2. התובעת הסתפקה בשתי ראיות אלה. הנאשמת היתה העדה היחידה להגנתה (עמ' 28 ש' 34). ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.

מהחומר שבפני עולה כדלקמן:

1. בתאריכים הרלוונטיים התגוררו הנאשמת ובעלה גאזי אלעביד ביחד עם שבעת ילדיהם ברחוב ביכורי ציון 100 ת"א (להלן: " הדירה").
2. הדירה מחולקת לסלון, מטבח וחדר שינה אחד (עמ' 31 ש' 24). כשמישהו יוצא מהדירה, שומעים זאת בחדר השינה (עמ' 31 ש' 21). 
3. בתאריכים הרלוונטיים היה צעיר ילדיה של הנאשמת תינוק בן שלושה חודשים, המתלוננת, היתה כבת שלוש ואחותה ה.א. (להלן: "ה.א.") כבת 14. 
4. הנאשמת תיארה את ה.א. כנערה מתבגרת בלתי ממושמעת (עמ' 32 ש' 6-7), שנהגה, בין השאר, לצאת מהבית למרות שנאסר עליה לעשות כן (ת/1 ע' 2 ש' 28). את המתלוננת תיארה כילדה שובבה, לא שקטה משתוללת ומחפשת תשומת לב (ת/1 עמ' 4 ש' 83-84 ועמ' 30 ש' 2, עמ' 32 15 ועמ' 34 ש' 2).
5. הנאשמת נהגה לעשן נרגילה (עמ' 33 ש' 1-2) וסיגריות, אותן הדליקה במצית (עמ' 33 ש'   2).
6. על פי דין חלה על הנאשמת חובה להשגיח השגחה ראויה על ילדיה הקטינים שגילם פחות מגיל שש.
7. עובר לקרות התאונה ב- 19.09.05 בשעה 17:40 בערך, אסרה הנאשמת על ה.א. לצאת מהבית ועל רקע זה התנהל ביניהן ויכוח (עמ' 29 ש' 16). באותה עת היו בבית התינוק והמתלוננת. לאחר הויכוח נכנסה הנאשמת לחדר השינה עם התינוק, ואת המתלוננת השאירה בסלון.
8. למרות האיסור - יצאה ה.א. מהדירה, מבלי שנעלה אחריה את הדלת. המתלוננת יצאה אחריה ובדירה השתרר שקט.
9. המתלוננת ירדה לבדה לכביש, ונפגעה ממכונית חולפת. על התאונה נודע לנאשמת זמן מה לאחר התרחשותה. מהתעודה ת/2 עולה שהמתלוננת אושפזה בבית חולים במשך שמונה ימים עקב קרעים בטחול. היא שוחררה עם הוראות השגחה והגבלת פעילות גופנית למשך שישה חודשים.
10. בתאריך 7.11.05, סמוך לשעה 13:00, היתה הנאשמת בדירה עם התינוק ועם המתלוננת. הסיגריות והמצית שלה היו מונחים על שולחן נמוך בסלון. המתלוננת לקחה את המצית, יצאה  למרפסת, הדליקה אש ונכוותה בעיניה.

עמדות באי כוח הצדדים

התביעה - בסיכומיה סקרה התובעת את גרסת הנאשמת בהודעתה ת/1 ובעדותה בבית המשפט, והדגישה את מודעותה לעובדות שבהן הודתה, כדלקמן:

א.      אופייה המרדני של ה.א. ומנהגה לצאת מהבית גם כשהדבר נאסר עליה (ת/1 ש' 28).