הרשעה של צ'רלי שטרית ואחרים בעבירות של נסיון לרצח ועוד

ס' רוטלוי, שופטת - ס.נ:

מבוא

1.         בפרשה שהובאה בפנינו במסגרת כתב-אישום זה, הועמדו לדין שמונה נאשמים, מהם ארבעה נאשמים שהגיעו באורח בלתי חוקי מבלארוס, על פי הנטען, כדי לרצוח את האחים ניסים ויעקב אלפרון ואת עזרא (שוני) גבריאלי, וזאת בשליחות האחים רפי ומשה אוחנה, שפעלו מטעם משפחת אבוטבול מנתניה. נאשמים 1 (נאשם 1 יכונה להלן גם "שטרית" או "צ'רלי") ו- 2 (נאשם 2 יכונה להלן גם "סנקר"), היו, על פי הנטען בכתב האישום, "ידם הארוכה" של האחים אוחנה, ואילו נאשמים 3 ו-4, שלקראת סוף הליך שמיעת הראיות הורשעו במסגרת הסדר טיעון, שימשו בתפקידים שונים על מנת לקיים את הקשר שנקשר בין כל הנפשות הפועלות, שכללו גם אנשים נוספים מבלארוס.

הרקע לאותם מעשים, כנטען על פי כתב האישום, הוא סיכסוך שפרץ בין האחים אלפרון וגבריאלי ואחרים, לבין האחים אוחנה, בעניין הפעלת בתי קפה "אינטרנט" בכפר סבא ובהוד השרון, שבהם סופקו שירותי הימורים בלתי חוקיים ובוצעו עבירות אחרות.

כפי שאראה להלן, המאשימה לא הצליחה להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, חלק גדול מהעבירות שיוחסו לנאשמים. רוחם של בני משפחות פשע רבות בישראל ריחפה בחדרי החקירה של המשטרה, ובמיוחד באולם בית המשפט. אולם, כאשר מדובר במשפט פלילי, כידוע, נדרשת רמת הוכחה מעל לכל ספק סביר, ואין די בבניית השערות ותזות, שאינן נשענות כדבעי על חומר הראיות. מבחינה זו ניתן לומר כי המאשימה הוכיחה את הפתגם הידוע "תפסת מרובה לא תפסת". בית המשפט והצדדים הולאו באלפי עמודים של מוצגים ופרוטוקולים ובשעות מרובות של קלטות וידאו ואודיו, פרי חקירה חובקת עולם, אלא שהמאשימה לא השכילה למצות את המוץ מן התבן, ונאלצנו להקדיש חודשים רבים לשמיעת הראיות בתיק זה, שבחלקן התבררו כראיות שלא ניתן לבסס עליהן חלק מן האישומים.

יותר מזה, המאשימה אף לא השכילה לנהל את ההליך מתוך מודעות לשינויים שהתחוללו במהלכו, שכן אם הסתמכה בהכנת כתב האישום על הודיותיו של נאשם מס' 2, שקשר את עצמו וחלק מן הנאשמים לעבירות נשוא כתב האישום, מתוך תקווה שיעיד והודיותיו יתקבלו כראיות, הרי שלאור הודעתו על רצונו בקיום משפט זוטא, ובודאי לאחר החלטתנו במשפט הזוטא שניהל, היה מקום שהמאשימה תעריך מחדש את הראיות ותגלה מודעות לשינוי שיצרו אלה. כך גם בנושא הודיותיהם של נאשמים 3 ו-4, שתפקידם במערכת כולה הוגדר בצורה שונה בעקבות הסדר טיעון שנערך עימם, מבלי שהמאשימה נתנה לכך ביטוי בסיכומיה.

תיק זה כולו מבוסס על ראיות נסיבתיות (למעט בעניינו של נאשם מס' 2), ולפיכך הרשעת הנאשמים בכל אחד מפרטי האישום אפשרית רק במידה ששילובן של הראיות הנסיבתיות מוביל למסקנה הגיונית אחת ויחידה שאין בלתה. (ע.פ. 11541/05 פלוני נ' מ. ישראל, טרם פורסם).

2.         בטרם אתייחס לפרטי כתב האישום, אחד לאחד, אפרט בקצרה את השתלשלות החקירה.

ביום 6.11.03 התגלה מטען חבלה ברכב שהוחנה מול הכניסה לביתו של יעקב אלפרון ברעננה; ביום 1.12.03 נורה צרור יריות לכיוון ביתו של נסים אלפרון ברמת גן; ביום 28.1.04 התגלה מטען חבלה בקומת חניה 1- בקניון עזריאלי בתל אביב.

שלושת המקרים הללו נחקרו בנפרד.

ביום 30.12.03 הוחלט על פתיחת חקירה סמויה נגד נאשם 2 בענין אחר, כאשר הלה שהה בכלא שאטה. על סמך צוים להאזנות סתר צותתו שיחותיו מהכלא.

בעקבות פיענוח שיחות הטלפון המצותתות התברר קיומו של קשר הדוק בין נאשם 2 לנאשם 1, שרימז על מעורבות פלילית (תמלילים, ת/273).

שיחה שהוקלטה בין נאשמים 1 ו- 2 ביום 28.1.04, יום בו נתגלה המטען בעזריאלי, הביאה להאחדת החקירה. וכך הותקנה האזנת סתר ברכבו של נאשם 1, על פי צו כדין ( ת/1030).

המשטרה החלה לעקוב, בעזרת יחידת העיקוב המחוזית, אחרי נאשם 1, ובעקבות מפגש שלו עם נאשמים 6 ו-7, הוחלט לתצפת על הדירה ברח' דב הוז 30 בכפר סבא (להלן גם: " הדירה").

ביום 14.2.04, בעקבות מידע שנאסף בתמלילים של האזנות הסתר והעיקובים, ומשהבחינו שוטרי ימ"ר ת"א בנאשמים 6 ו-7 כשהם נמצאים בקרבת ביתו של ניסים אלפרון, ועלה חשש שמא ינסו שוב לפגוע בו ומשום כך הוזהר על ידי השוטרים, הוחלט על ביצוע מעצרים ונאשמים 6 ו- 7 נעצרו במקום.

במקביל, פרצה המשטרה לדירה ברח' דב הוז, עצרה את נאשמים 5 ו- 8 ששהו בדירה וכן את נאשם 1 אשר נמצא במכוניתו עם אשתו וילדיו מיד לאחר שהעביר לנהג מונית שקית ובה רימון רסס ושתיים וחצי אצבעות חומר נפץ (כאמור בפרט אישום חמישי).

הממצאים בדירה, בצירוף תכני האזנות הסתר והעיקובים, הובילו את החוקרים למסקנה בדבר קיום קשר בין כל הנאשמים ובדבר קיום קשר בין מה שנחזה על ידם כשלושה נסיונות רצח.

כבר עתה אציין, כי בדירה נמצאו מצבור נשק ענק, מסמכים מזוייפים ומיני פריטים המעידים על תכנון עבירות ורצון להסוות את עקבות המעורבים בביצוען.

נאשם 3 נעצר ביום 3.3.04 ( ת/294 ו- ת/342), ונאשם 4 נעצר ביום 2.3.04 ( ת/325).

מספר ימים לאחר מכן, ביום 15.3.04, נעצר (בגין תיק זה) נאשם 2, ומאותו מועד נפסקו האזנות הסתר לשיחותיו.