הרשעה בשימוש במקרקעין ללא היתר, ,בסטייה מהיתר ובניגוד לתכנית

(נאשם 1)

כתב האישום ותשובת הנאשם

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בעבירה של ביצוע עבודה במקרקעין הטענה היתר ללא היתר ובסטייה מהיתר ובעבירה של ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר ללא היתר ובסטייה מהיתר ובניגוד לתכנית, עבירות לפי סעיפים 145, 204, 205, 208 ו-235 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

2. לפי הנטען בכתב האישום ביום 7.11.11 נמצא כי במקרקעין הידועים כגוש 6192 חלקה 563 ברח' בר אילן 1 בבני ברק (להלן: "המקרקעין") נבנתה תוספת למבנה בשטח של כ-20 מ"ר, שנבנתה ללא היתר (להלן: "האישום הראשון"). כן נטען, כי לפחות מיום 7.03.14 או במועד סמוך לכך נעשו במקרקעין, במבנה הבנוי בחלקו ללא היתר, שימוש לעסק לממכר מזון וזאת ללא היתר.

3. נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הואשם בהיותו בעל המקרקעין, שהחזיק בהם בשעת ביצוע השימוש ומי שהייתה מוטלת עליו החובה להשיג היתר כדין לביצוע השימוש וכמי שביצע בפועל והיה אחראי לביצוע השימוש. כתב האישום הוגש גם כנגד נאשמים 2 ו-3 בהיותם המחזיקים במקרקעין ומבצעי השימוש, והם הורשעו על פי הודאתם ונגזר דינם. הכרעת דין זו עוסקת אפוא, רק בעניינו של הנאשם.

4. בתשובה לאישום הודה הנאשם בעובדות כתב האישום אך טען כי אין לא שליטה על הנעשה במקרקעין. לדבריו, הוא השכיר את המקרקעין לנאשם 3 ביום 30.08.11 ומאז עושה בו נאשם 3 כראות עיניו.

המסכת הראייתית

5. בשים לב לתשובת הנאשם, שהיא למעשה טענה להגנה הקבועה בסעיף 208(ב) לחוק, הוא נדרש להוכיח את קיומה של ההגנה. לשם כך הוא הצטייד עם עדותו שלו, ועם עדותו של עו"ד משה שפירא אשר ייצג אותו בהליך האזרחי שניהל כנגד נאשם 3 לפינויו מהמקרקעין.

6. בעדותו ציין הנאשם כי לאחר שהשכיר את הנכס לנאשם 3 הוא עבר לעבוד בירושלים. כשהגיע למקרקעין בחלוף זמן הוא הבחין לראשונה כי נאשם 3 בנה תוספת בניה במקרקעין. לשאלתו אודות בניה זו ענה לו נאשם 3 בצורה שאינה ראויה. בנסיבות אלו הוא הלך לעירייה, עיין בתיק הבניין ושם מצא העתק התראה מיום 7.11.11 (נ/4). לאחר מכן הבחין על דלת המקרקעין בצו הפסקה מנהלי מאותו יום (נ/5). עוד מצא בתיק הבניין, מכתב שנשלח לנאשם 3 ממנהל מחלקת רישוי עסקים ביום 28.12.11 (נ/6) בדבר ניהול העסק במקרקעין ללא רישיון עסק וקיומם של ליקויים תברואתיים רבים. לטענת הנאשם, מכתב זה נשלח בשל התלונה שהוא עצמו הגיש כנגד נאשם 3. לדבריו, חרף פניותיו הרבות לעירייה, בכלל זה לסגן ראש העיר ולב"כ המאשימה, לא הוגש כתב אישום כנגד נאשם 3. כשביקש הסבר לכך, נאמר לו על ידי הפקח אודי תמיר כי קיימת "הוראה מגבוה" שלא להתעסק עם נאשם 3 נוכח "קשריו" של נאשם 3 עם גורמים בעירייה. לדבריו, הפקח תמיר הציע לו שיבקש שיוגש כתב אישום כנגדו וכך לא יהיה מנוס מלצרף את נאשם 3 לכתב האישום. חלפו שנתיים ואכן הוגש כתב אישום כנגדו וכנגד נאשם 3. לדבריו, בשיחה שהוקלטה על ידו ביום 2.08.14 (נ/11) אמר לו נאשם 3 "אתה הולך ושולח מכתבים לעיריית בני ברק שנשלטת על ידי חסידי גור, אתה יכול לשלוח אותם, תאמין לי אני אסתדר".

7. בעדותו הוסיף הנאשם כי בראשית שנת 2015 הגיע לראש העיר לאחר שזה קיבל מכתב ממבקר המדינה, ובנוכחותו, ראש העיר קרא למנהל מחלקת רישוי עסקים, מר אברהם בלושטיין, וקבל בפניו על כך שלא הוגש כתב אישום נגד נאשם 3. מר בלושטיין השיב כי קיבל הנחיה לא להתעסק עם נאשם 3. רק בעקבות שיחה זו ביום 28.01.15 הוגש כתב האישום כנגד נאשם 3 בעבירות לפי חוק רישוי עסקים (נ/13). יתרה מזו, גם ב"כ המאשימה עצמה סייעה בידי נאשם 3 כשאמרה לו לטעון במסגרת טיעוניו לעונש כי המקרקעין נועדו לבניה ובדרך זו הוא יקבל ארכה להריסת הבניה למשך שנה, למרות שלא הייתה לכך כל הצדקה, שכן נאשם 3 מנהל סופר מרקט בניגוד לדין והמקום מהווה סכנה תברואתית של ממש. הפרדת הדיון בעניינו של נאשם 3 על אף שהם הואשמו באותו כתב אישום נעשתה מאחורי גבו גם כן על מנת לסייע לנאשם 3. על כל זאת הוא הוסיף כי כל מנהלי המחלקות בעירייה מבקרים בעסק של נאשם 3 מדי יום חמישי בלילה ועורכים שם את קניותיהם לכבוד השבת.