הרשעה בעבירה של פגיעה בפרטיות והטלת עונש מאסר בפועל ופיצוי המתלוננת

במסגרת הסדר טעון תוקן כתב האישום והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וטרם הורשע.

המאשימה הודיעה בעת הצגת הסדר הטעון כי עמדתה תהיה להרשעה.

מתוך עובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם ואביו הם בעליה של חנות צילום ובמועדים הרלוונטיים עבד הנאשם בחנות הצילום.

במהלך החודשים יולי עד דצמבר 2005, בשלוש הזדמנויות שונות הצטלמה המתלוננת ילידת 1968 במגוון מצבים לרבות בבגד ים ובערום חלקי.

המתלוננת פנתה לחנות הצילום בה עבד הנאשם ומסרה לנאשם את התמונות לפיתוח. הנאשם ביצע העתק דיגיטאלי של התמונות ושמר אותן במחשב שבחנות ובמחשב האישי בביתו.

במהלך החודשים ספטמבר 2005 ועד ינואר 2006 שוחח הנאשם  בצ'אט באינטרנט עם גולשים אחרים בשני אתרי הכרויות כשבמהלך שיחות אלה הציג עצמו כמתלוננת והעביר לאותם גולשים את תמונות המתלוננת בעירום חלקי.

בגין עובדות אלה יחס לו כתב האישום עבירה של פגיעה בפרטיות.

במסגרת הסדר הטעון הופנה הנאשם לשרות המבחן ומתסקירי שרות המבחן שהוגשו בעניינו עולה כי העבירה בוצעה כאשר היה בן 22. הנאשם התקשה להסביר בשרות המבחן מדוע החליט להעתיק את תמונתה של המתלוננת למחשבו האישי. לדבריו, בעת ביצוע העבירה לא הבין את חומרתה ורק בדיעבד התוודע לחומרה הרבה במעשיו.

גם ורות המבחן התרשם כי כיום הוא מודע למשמעות מעשיו והפגיעה הגלומה בהם. שרות המבחן מעריך שהנאשם זקוק לעזרה והכוונה מקצועית, הוא זקוק לטיפול שיסייע לו להפסיק את ההתמכרות לאינטרנט ולפתח דפוסי התנהגות חדשים המתאימים לצרכיו.

עוד סבור שרות המבחן כי עצם העמדתו לדין מהווה חוויה קשה עבורו ולפיכך ממליץ שרות המבחן להעמידו במבחן למשך שנה ובמהלך תקופת המבחן ישולב במסגרת טיפולית מתאימה, וזאת בנוסף לעבודות של"צ.

באשר לשאלת ההרשעה, מציין שרות המבחן כי הוא ער לחומרת העבירה, יחד עם זאת מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי, הרשעתו בדין עלולה לחסום בפניו אפשרויות שונות בעתיד ומאחר ושרות המבחן מתרשם כי התנהגותו תקינה ונורמטיבית והעבירה נעברה לפני שלוש שנים, הוא ממליץ להימנע מהרשעה.

בתסקיר נוסף שהגיש שרות המבחן מיוזמתו מצוין כי הנאשם דיווח לשרות המבחן שהגיש מועמדות לתפקיד מנהל פיתוח עסקי בחברה ליעוץ ארגוני ואחת מדרישות התפקיד היא תעודת יושר מהמשטרה המעידה על העדר רישום פלילי.

המאשימה סבורה כי אין לסיים הליך זה ללא הרשעה, היא מפנה להלכת כתב שהיא פסק דין התקדימי בשאלת סיום הליך ללא הרשעה וסבורה כי לא התמלאו שני המבחנים הנדרשים לצורך סיום הליך ללא הרשעה.

חומרת העבירה אינה מצדיקה את סיום ההליך ללא הרשעה והנזק שיגרם לנאשם  שהוא בשלב זה נזק שאיננו קונקרטי,  אף הוא אינו מצדיק לסיים את ההליך ללא הרשעה.

אף אני סבורה כי אין לסיים הליך זה ללא הרשעה.

מדובר בעבירת פשע שנעברה לאורך זמן, פגעה קשות במתלוננת כפי שבית משפט יכול היה להתרשם כאשר ביקשה לומר את דברה לבית המשפט,חוק הגנת הפרטיות נועד למנוע עבירות מסוג זה ולא ניתן לומר כי מדובר בפגיעה  מינורית בפרטיותה של המתלוננת אלא בפגיעה קשה שתלווה את המתלוננת לאורך שנים.

לאור האמור אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, עבירה לפי סעיפים  2 (4) ו-2 (11) ביחד עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות.

באשר לעונש הראוי, מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם  עונש מאסר שלא יעלה על תקופה של שישה חודשים כדי שניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שרות וזאת בהתחשב בשיקולי הקולא דהיינו, גילו הצעיר, עברו הנקי והודאתו.

הסנגור מבקש לאמץ את המלצת שרות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש של של"צ ופיקוח כשבצידם הבהיר הנאשם כי הוא מוכן לפצות את המתלוננת.