הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות- סירוב לא מוצדק של הנאשם לבצע בדיקות נשיפה ודם

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות וסירוב לבצע בדיקת נשיפה ע"פ דרישת השוטרים, בניגוד לסעיפים 62(3) 39 א ו-64ב(ב2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961.

2.         ע"פ כתב האישום, בליל ה-1/1/07 בשעה 3:24 בערך נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר. 1254613 בכביש 412 לצפון ברח' פיק"א. הנאשם, עוכב ע"י השוטר שהבחין שהנאשם החל בנסיעה חרף אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו והורה לו לעצור. השוטר דרש ממנו לבצע בדיקת נשיפה לצורך בדיקת רמת אלכוהול אולם הנאשם סירב. גם לאחר שהוסבר לנאשם כי סירוב לביצוע הבדיקה משמעותו שהוא נחשב כשיכור עמד הנאשם בסירובו.

3.         בהקראה שהתקיימה בפני כב' השופטת טאובר, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, מבלי לפרט מהות כפירתו.

4.         במסגרת פרשת התביעה העידו השוטרים צבי טג (עת/1), אליקים פורסט (עת/2) ושלום רם (עת/3). מטעם ההגנה העידו הנאשם ונוסעת ברכבו (עה/2).

5.         עת/1, צבי טג, הינו קצין משטרה שערך לנאשם שימוע טרם פסילת רישיונו (ת/2) והודעת איסור שימוש (ת/1). העד סיפר בעדותו, כי רשם מפי הנאשם את דבריו בשימוע, בו טען כי הינו חולה מזה 3 ימים וסובל מחום גבוה של ÷40, אך העד הסביר, כי אינו יכול להעיד על אמיתות תוכנם של הדברים משום שאינו רופא (עמ' 2 שורה 5).

6.         עת/2, אלקים פרוסט הוא השוטר שערך את הדו"ח. הוא סיפר בעדותו, כי הבחין שהנאשם התחיל ליסוע בעת שהרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום ולפיכך הורה לו לעצור את רכבו כשהגיע בסמוך לשוטר.

            הוא הריח שנודף מהנאשם ריח חזק של אלכוהול ולפיכך דרש ממנו לבצע בדיקת נשיפה. הנאשם סירב על אף שהוסבר לו, כי על פי החוק ייחשב כשיכור, וגם לבדיקת דם סירב.

            העד ערך לנאשם בדיקת מאפיינים במהלכה הנאשם הודה, כי שתה כוס ויסקי כשעה לפני שנעצר (ת/5), וכשנשאל אם נוטל תרופות השיב שנטל תרופות יומיים קודם לכן (עמ' 3 שורה 21).

העד סיפר עוד, כי בבדיקת מאפיינים, הליכתו של הנאשם הייתה מתנדנדת, התנהגותו הייתה אדישות עד כדי ישנוניות.

            העד העיד על תגובת הנאשם בעת רישום הדו"ח, כפי שהוא רשם מפי הנאשם: "אני לא עברתי באדום זה היה מאוד ירוק. "תצליח נשמה", הייתה תשובתו לשאלה מדוע לא מוכן להיבדק".

            העד העיד, כי הוא הסביר לנאשם שסירוב ייחשב כנהיגה בשכרות, וכי שמע הן את הקצין מזרחי, שהיה במקום, שהסביר זאת לנאשם והן את עת/3, שלום רם, שהסביר זאת לנאשם אף הוא.

            בחקירתו הנגדית סיפר העד, כי הנאשם לא טען בפניו כלל, שהוא חולה או סובל מחום גבוה (עמ' 4 שורה 7, וכן בעמ' 6 שורה 1).

7.         עת/3, שלום רם, העיד, כי הנאשם סיים לבצע בדיקת נשיפה בינשוף. העד הסביר לו, שפירוש הדבר הוא "שהוא נחשב שיכור" (עמ' 6 שורה 24).

            העד ערך מזכר (ת/7) לגבי תוכן שיחתו עם הנאשם כלהלן: "ניגשתי אליו והסברתי לו שהפירוש הוא שהוא נחשב שיכור. הוא ענה סבבה ואמר לא רוצה להיבדק. דרשתי ממנו בדיקת דם. ענה - פצצה, לא מוכן. הנ"ל נראה שיכור, פניו סמוקות. שיערו פרוע והתנהלותו מוזרה. לפעמים אדיש ולפעמים החל לצעוק לעצמו ולצחוק בקול. מבטו בוהה ועיניו אדומות מאוד, עמידתו מתנודדת, ונדף ממנו ריח אלכוהול חריף וכבד. לשאלתי מדוע סירב להיבדק ענה סתם". (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 29/8/07, שורות 24-28).

            בחקירתו הנגדית, נשאל העד שוב ושוב האם הנאשם הבין את ההסבר שנתן לו העד בעניין משמעות הסירוב והעד שב והסביר, כי אנו יכול להיכנס לנבכי מוחו של הנאשם אך יכול לומר כי הסביר הסבר, שהיה מובן לכל אדם סביר (עמ' 7 שורות 14-28), וכן בעמ' 8 שורה 1: "אני אמרתי שאדם סביר היה מבין. ההתרשמות שלי שהוא היה שיכור, ואם הוא לא הבין, אני מניח שזה בגלל שהוא היה שיכור".

            העד גם נחקר לגבי טענת הנאשם כי היה חולה באותו ערב, וכי דווח על כך לשוטר והעיד, כי אם הנאשם היה אומר דבר כזה, הדברים היו נרשמים במזכר, כפי שנרשמו מפיו תשובותיו כמו "סבבה, פצצה" (עמ' 9 שורה 4). ובהמשך שב והעיד "אני משוכנע שאם הוא היה מזכיר את המילה שפעת או חולה זה היה מצויין במזכר שלי" (שם, שורה 9).

            עוד ציין העד כי הנאשם סירב לבצע גם בדיקת דם.

8.         הנאשם העיד, כי לא שתה מאומה בליל האירוע, וכי סבל מדלקת גרון וחום, וכי: "האמת שהיה לי עם השוטרים כמה ויכוחים, והיו משחקים בעניין הזה. יכול להיות שעשיתי טעות שלא נבדקתי, אבל מבחינת אלכוהול  - לא היה" (עמ' 10 שורה 8).

            לטענתו אמר לשוטרים מיד שהוא נוטל אנטיביוטיקה וביקש שיתחייבו בפניו שהתרופה אינו משפיעה על תוצאות הבדיקה. משלא הסכימו להתחייב, סירב לביצוע הבדיקה.