הררי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

הנני פוטר את העותר מתשלום אגרה.

עתירה מנהלית שבית המשפט יורה כי במסגרת שהותו של העותר במעצר הוא ישוחרר לבר המצווה של אחיו בירושלים.

לחילופין מבקשת ב"כ העותר שילווה בסוהרים לבושים אזרחית לטקס בר המצווה.

המדינה מתנגדת. התנגדותה מבוססת בעיקר על פקודות נציבות שב"ס 04.40.00 שעניינן חופשות אסירים הקובעות כי ככלל לא יוצאו לחופשה עצורים עד תום הליכים ומצביעה על כך שאפילו אסירים הכללים מאפשרים הוצאתם לחופשה מיוחדת כזו רק במקרה של בר מצווה של בן/בת האסיר שלא נערך באולם שמחות.

באשר לחלופה, של יציאה באבטחה אזי הדבר אינו עומד בתנאי הבטחון הקבועים על ידי שב"ס.

כעקרון יש מקרים שיש לאפשר לעצורים למרות הפקודות חופשה מיוחדת גם ממעצר כאשר ניתן בזמן מוגבל ובתנאים מיוחדים לקבוע חלופה ראויה, הרי בסופו של דבר זאת תפקידה של חלופת מעצר.

לא כך במקרה זה. מדובר אמנם במי שנדון בבית משפט לנוער, קראתי בעיון את דברי בית המשפט לנוער בעניינו. המדובר במי שכבר התבגר, אך נוהג כעבריין מבוגר לכל דבר ביותר ממקרה אחד, גם כאשר שוחרר לחלופת מעצר לא הצליח להראות שניתן לסמוך עליו ושוב הוחזר במסגרת עיון חוזר מאחרי סורג ובריח.

כשמדובר במי שבית משפט לנוער אמר לגביו "מי שהגיע עד הלום, איני מוצא סיבה להאמין שבדיוק עכשיו ישנה דרכיו" וזאת על בקשתו שלא לשהות במעצר, אזי אין לתת בו אמון גם לא אם בן משפחה שיהיה צמוד אליו שלא ימשיך לעבור עבירות או מי שיפר את הוראות תנאי השחרור.

כך בוודאי כשמדובר בבר מצווה של אחיו אשר העותר ידע מבעוד מועד על קיומה והוא לא נתן את דעתו לכך שמא בשל התנהגותו שלו לא יהא נוכח בשמחת אחיו.

העתירה נדחית.

ניתן/ה היום, 21.1.10 במעמד הצדדים.

רענן בן יוסף, שופט

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: