הרמת מסך, אחריות אישית וחבות עובד מעביד

רקע עובדתי

1. התובעת היא חברה גרמנית המתמחה בטיפול בפסולת, ובכלל זה בפסולת של עופרת. הנתבעת היא חברה פרטית בע"מ העוסקת במחזור עופרת ממצברי רכב. הנתבע הוא בעל מניות ומנהל הנתבעת. במהלך שנת 2011 כרתו הצדדים שלושה חוזים לאספקה של לוחות פסולת עופרת (להלן: "פסולת עופרת"). התובעת טוענת כי בעת שהתקבל המשלוח הראשון בנמל בגרמניה, התברר כי פסולת העופרת שסופקה לא עומדת בדרישות שהוגדרו בהזמנה. הדבר אילץ את התובעת לשאת בהוצאות נוספות כתנאי לשחרור פסולת העופרת מהנמל. עקב כך פנתה התובעת לנתבעת והוסכם כי יתר החוזים יבוטלו, וכי הנתבעת תחזיר את המקדמות שקיבלה. התובעת טוענת כי הנתבעת לא השיבה לה את המקדמות, וכי היא זכאית לפיצוי בגין ההוצאות הנוספות שנגרמו לה עקב אי ההתאמה במשלוח הראשון. על כן, הגישה התובעת את התביעה שבפני.

טענות התובעת

2. לטענת התובעת, בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2011 כרתו הצדדים שלושה חוזים לאספקה של פסולת עופרת. הוסכם כי 30% מהתשלום יועבר מראש ו 70% הנותרים יועברו אחרי משלוח שטר המטען בפקס. התובעת העבירה את המקדמות.
3. לטענת התובעת הוסכם כי פסולת העופרת תסופק כאשר היא יבשה לחלוטין, ללא חומצה או זיהומים מסוכנים (להלן: "דרישות האיכות").
4. עם הגעת המשלוח הראשון של פסולת העופרת לנמל בגרמניה, התברר כי בניגוד למוסכם, מאפייני פסולת העופרת אינם מתאימים לדרישות האיכות שהוגדרו בחוזה. בין השאר הייתה הפסולת נגועה בחומצת גופרית. בשל אי ההתאמה לדרישות האיכות, הטיפול בפסולת היה כרוך בהוצאות נוספות בסך 10,892.20 יורו.
5. התובעת הודיעה לנתבעת על אי ההתאמה מיד. הנתבעת לא סיפקה הסבר ולא יכולה הייתה להתחייב כי מאפייני פסולת העופרת שתסופק בהמשך יתאימו לדרישות האיכות. על כן, במאי 2011 הוסכם על ביטול יתר החוזים והחזרת המקדמות בסך 40,567.5 דולר ארצות הברית.
6. לטענת התובעת, המגעים בין הצדדים התנהלו מול הנתבע 2, מר כפאח אבו עמשה (להלן: "מנהל הנתבעת"). לטענתה, מנהל הנתבעת התחייב באופן אישי לביצוע החוזים, ובכלל זה עמידה בדרישות האיכות, כמו כן התחייב אישית כי המקדמות יוחזרו.
7. החוב לא שולם למרות פניות חוזרות ונשנות. הטיפול המשפטי בניסיונות הגבייה היה כרוך בהוצאות נוספות בסך 45,866.08 ₪.
8. על כן, נכון ליום הגשת התביעה 25.11.12, חבים הנתבעים לתובעת סך 244,104 ₪, לפי הפירוט הבא:
   • הוצאות עודפות לצורך שחרור המשלוח הראשון בסך 60,896.63 ₪.
   • השבת המקדמות בגין ההזמנות שבוטלו בסך 183,207.56 ₪.
   • שכר טרחת עורך דין בסך 45,866.08 ₪.

טענות הנתבעים

9. הנתבעת מאשרת כי בשנת 2011 נחתמו שלושה חוזים, וכי היא קיבלה את המקדמות. לטענתה היא החלה בביצוע ההזמנות, דבר שהיה כרוך בהוצאות להכנת פסולת העופרת למשלוח.
10. לטענתה היא מילאה את כל התחייבויותיה, ובכלל זה עמידה בדרישות האיכות. החומר אותו היה על הנתבעת לספק הוא חומר שאינו טהור. היה ברור לתובעת כי המקור של פסולת העופרת הוא מצברי רכב משומשים, ואיכותה של פסולת עופרת ממקור זה ידועה לכל עוסק בתחום. כמו כן טוענת הנתבעת כי איכות פסולת העופרת שסופקה בשנת 2011, זהה לאיכות פסולת העופרת שסופקה לתובעת בשנת 201- משלוח לגביו לא התקבלה כל תלונה.
11. הנתבעת מכחישה כי הייתה אי התאמה בין מאפייני פסולת העופרת שסיפקה לבין דרישות האיכות עליהן הסכימו הצדדים. כמו כן, היא מכחישה את הטענה ולפיה התובעת הציגה לה את אי ההתאמה, וכי בעקבות כך הסכימה כי החוזים יבוטלו והיא תחזיר את המקדמות.
12. לכן אין לנתבעת כל חוב לתובעת. יתרה מכך, קיים חוב של התובעת בשל ההפסדים שנגרמו לנתבעת עקב ביטול ההזמנות.