הרחבת ארגז הכלים לטיפול בניכור הורי - סנקציות על הורה שמונע קשר

בהמשך להחלטה מיום 28/11/2015, נוכח הטענות שעלו בדיון מיום 31/12/2015 מצאתי להוסיף ולקבוע בעניינם של הצדדים כדלקמן:

1. עולה כי האם אינה מצליחה לממש ולבצע את הוראות ביהמ"ש בענין הסדרי הראייה בשל סירובו של הקטין להשתתף בביקורים ולפעול עפ"י הוראות הוריו בענין זה.

סבורני כי הגם שהאב טוען כי אינו מצליח לגרום לקטין לפעול עפ"י הוראות ביהמ"ש, הרי שהאחריות מוטלת עליו.

האב קיבל מנדט כהורה שהקטין נמצא אצלו בחלקו הארי של הזמן, לפעול לטובת הקטין, למענו ולמען שלומו הנפשי.

אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בסיס מרכזי בטובת קטין, בגיל 8 שנים, היא שלשני הוריו יהיה מקום בחייו.

2. עולמו של קטין אינו מורכב מעולמו של הורה אחד, אלא הוא שילוב של שני עולמות הוריו- עולם האם ועולם האב.

"שלילת אב" כמוה "כשלילת אם" פוגעים בהתפתחותו התקינה של הקטין, ועלולים להביא אצל הקטין לחרדת נטישה, פגיעה נפשית, חסך התפתחותי, ואף לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.

נראה כי כבר בשלב זה ניכרים סימפטומים של פגיעה בקטין, נוכח הנסיבות שנוצרו ולפיהן הוא מרגיש צורך וכורח לנתק את אימו מעליו, על מנת להפגין נאמנות כלפי אביו.

את הצורך הזה של הקטין יש לנטרל ואת זאת על האב לעשות !!!

3. מבלי להרחיב בנימוקים ובמילים, שכן רבות נאמר ונכתב בעניינם של הצדדים ונותר לי רק להפנות לנימוקי החלטתי הקודמת בענין זה אני מוצאת להורות כי הסדרי הראייה שנקבעו בהחלטתי מיום 28/11/2015 בין האם לקטין ימשיכו ויתקיימו בשינויים המחוייבים ואשר יפורטו בהחלטתי זו.