הרבני- כשנתיים לאחר הגירושים לא זכאית אישה לפיצוי מעבר לסכום כתובתה

בפנינו תביעת האשה לכתובתה.

הצדדים נישאו בתאריך 8.1982.

הכתובה בסך 500,000 שקל ישן.

הצדדים גרושים כבר מתאריך 11.6.08.

דיון קודם התקיים ביום 29.6.11.

בדיון הנ"ל, בית הדין עדכן את הצדדים בשינוי מותב בית הדין. הצדדים הסכימו להמשיך ולדון בפני מותב בית הדין הנוכחי.

לשם קבלת התמונה הכללית בתיק זה, נצטט מתוך החלטת בית הדין הקודמת מיום 29.6.11:

"האשה דורשת כתובתה בסך 529,500 ש''ח. בית הדין מעיר לאשה וב"כ כי הסכום שהאשה תובעת היום בהתאם לכתב התביעה (הסך הנ"ל), אינו הסך שהאשה תבעה בעבר, תביעה שעמדה על 86,000 ש''ח בלבד. בית הדין מזכיר לאשה וב"כ כי בפרוטוקול הדיון מיום 4.3.09 האשה תבעה כתובתה כולל חישוב ההצמדה בסך 86,000 ש''ח. בית הדין מציין כי גם בכתב התביעה לכתובה מיום 15.10.07 תבעה האשה כתובה בסך 86,500 ש''ח.

ב"כ האשה טוענת כי התביעה הקודמת היתה ללא חישוב של רואה חשבון, אך כיום התביעה היא ע"פ חישוב רואה חשבון שהצמיד נכון להיום.

בית הדין דוחה טענה זו, כאשר לא מסתבר כי לאחר שנתיים ימים בלבד סך הכתובה השתנה במידה כה דרסטית.

ב"כ הבעל (=לשעבר, וכן יש לתקן להלן) טוען כי ההסכמה לגירושין והותרת תביעת הכתובה לאחר הגט (כפי שהציע הוא עצמו בהודעתו לבית הדין בעבר) היתה אך ורק על בסיס תביעת הכתובה בסך 86,000 ש''ח שדרשה האשה בעבר. בית הדין מקבל עיקרון טענה זו.

ברמה העקרונית, הבעל מוכן לתת פיצוי מסויים לאשה. ב"כ הבעל טוען כי קיימת הידברות בין הצדדים באשר למתן פיצוי לאשה בגין כתובתה אך התובעת מחליפה באי כח ולכן לא מתקדם התיק. מדגיש כי יש נכונות מצד הבעל להגיע לפשרה.

בית הדין מזכיר לבעל כי בעבר הוא כבר הסכים לשלם 65,000 ש''ח לכתובת האשה. ב"כ הבעל מאשר נתון זה.

בית הדין סבור כי סוגיית פיצוי לאשה בגין כתובתה יכול להיפתר בנקל באמצעות ניהול משא ומתן ענייני בין הצדדים. בית הדין סבור כי טווח תשלום הכתובה לאשה נע פחות או יותר בין תביעת האשה המקורית מיום 15.10.07 ובין הסכמת ב"כ הבעל המתוארת לעיל, כך שטווח המחלוקת הינו די מצומצם, ולא נראית לעין כל סיבה שהעניין לא יפתר במסגרת משא ומתן מכובד.

בית הדין סבור כי בעקבות חוות דעת האקטואר באופציה השניה, שהאשה תעביר לבעל 90,294 ש''ח מיידי (בהפחתת הקיזוז האמור שם), יש לתת את הפיצוי לאשה במסגרת קיזוז מחלקו הנ"ל של הבעל ויתכן אף בתוספת מסויימת לאשה או קיזוז ממקור אחר מחובתה של האשה לבעל במסגרת דו"ח זה.

על הצדדים לדווח לבית הדין בתוך 30 יום אודות התקדמות המשא ומתן שביניהם, כולל ההסכמות שהושגו".

ברם, למרות האמור ולמרות הפער המצומצם בין עמדות הצדדים, כפי האמור בהחלטה הנ"ל, ביום 8.8.11 התקבלה הודעתה של ב"כ האשה בה נאמר כי הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות, וכי האשה עומדת על תביעתה המקורית לכתובה בסך של כחצי מליון ש''ח. את תביעתה הנ"ל מצדיקה בעובדה כי בהתאם לאיזון המשאבים, על האשה להעביר לבעל לשעבר (הנתבע) כחצי מליון ש''ח. לאור זאת דורשת פסיקת פיצוי מעבר לסך הכתובה הבסיסי עד לגובה הסך האמור, ונסמכת דרישתה על טענתה כי הבעל בגד באשתו וגרם לעצם הגירושין. כן מבקשת קיום דיון נוסף.

בהחלטת בית הדין מיום ח' אב תשע"א 8.8.11, נכתב כדלהלן (ע"י דיין יחיד):

"בקשת ב"כ האשה לקביעת דיון הוקראה. בית הדין מצר על העובדה כי לא הושגה ההסכמה המיוחלת למרות המתווה שהוצע בהחלטת בית הדין מיום 29.6.11 וההפרש הלא גדול בין עמדות הצדדים, כפי המשתקף מהחלטת בית הדין הנ"ל. ברם, משלא הושגה ההסכמה, בית הדין יעיין ויוציא החלטתו בהקדם בפסיקת הכתובה".