הרבני: גירושין והפסד כתובה - פסקדין

הצדדים זוג נשוי ולהם בת אחת ומתדיינים בפנינו בתביעות שהבעל הגיש בפנינו - תביעת גירושין ורכוש. במקביל כל הכרוך בעניינה של הבת נידון בערכאה אחרת.

הצדדים נשואים משנת 2000 ומזה מספר שנים ניסו להביא פרי בטן לעולם על ידי טיפולים רפואיים והליך רפואי קשה ומייגע אותו עברה האשה בכדי להרות. משהרתה על ידי הפריית מבחנה, עלו חיי נישואיהם על שרטון, כאשר הבעל קושר קשרים עם אשה זרה ובמקביל מגיש תביעת גירושין. כמו כן הבעל טוען כי אשתו זינתה תחתיו. האשה מכחישה זאת.

לצדדים דירה הרשומה על שמם ונקיה ממשכנתא, וכן חשבונות בנק נפרדים כל אחד על שמו, אך היתה להם זכות חתימה הדדית. הצדדים נהגו לאזן ביניהם את ההוצאות אחת לכמה זמן ולהתקזז ביניהם. משום כך האשה וב"כ טוענים כי לאור התנהגותם יש לראות בכך מעין הסכם למשטר הפרדה רכושית וכפועל יוצא יש לחלק את משאביהם בהתאם. ומאידך הבעל וב"כ טוענים כי אין כל הפרדה רכושית ואין שום בסיס לחלוקה זאת.

שני הצדדים טוענים לחלוקה על פי חוק יחסי ממון, אלא שכאמור ב"כ האשה טוען כי בהתאם לאורח החיים בה התנהלו לטענתו הצדדים, אין לחלק את הכספים בחלוקה שוויונית, אלא יש להותיר בידי כל צד את הכספים שצבר בחשבונו.

כמו כן קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למקור הכספים. האשה טוענת כי חלק מהכספים מקורם בכספי אביה, ואילו הבעל טוען כי דין הכספים להתחלק בחלקים שווים.

בנוסף האשה דורשת את כתובתה במקרה גירושין.

בית הדין קיים ישיבות רבות בהם נחקרו הצדדים, הן בענין הגירושין והן בעניין הרכוש. נעשו מספר ניסיונות לנהל מו"מ ביניהם אך המו"מ לא צלח.

בדיון בעניין טענות הבעל כי אשתו זינתה תחתיו, התברר בפנינו כי טענתו היא על מעשה כיעור. ראה פרוטוקול מתאריך 28/01/09, שטענת הבעל וב"כ נגד האשה היא על קיום "מין אוראלי" (מגע באמצעות הפה לאבר המין) אך לא זנות ממש. ולכל היותר ניתן להגדיר זאת מבחינה הלכתית כמעשי כיעור בלבד שעדיין האשה לא נאסרה על בעלה. אם כי מעשה זה כשלעצמו הינו חמור ביותר, ובמידה והטענה אמת, הדבר מהווה עילת גירושין שניתן לחייב את האשה לקבלת גט. אלא שכאמור האשה מכחישה זאת. הבעל עקב אחר אשתו על ידי חוקרים שצילמו את האשה בלווית אדם זר, ולטענתו קיימה עימו יחסי מין אוראליים.

בדיון שהתקיים בתאריך י"ט אייר תש"ע 3/05/10 הופיע בפנינו החוקר שהעיד על חקירתו שערך וכן בית הדין צפה בוידאו, אך לא ניתן להסיק מצפיה והתבוננות כל מסקנא לאישוש טענות הבעל. אם כי האשה נראית בוידאו בקירבת אדם זר במכונית בשעת לילה מאוחרת, אך אין כל מימצא המאשש את טענת הבעל וב"כ ופרשנותם לקיום "מין אוראלי", להלן קטע מעדות החוקר בפנינו

"ש. האם שניכם עמדתם כל הזמן?

ת. רוב הזמן ביחד, ומפאת הסיבה שהמקום היה קשה לתצפית היינו צריכים לשפר מגמה, וכל זמן שיפרנו, בדירוג עם שני מצלמות, הסירטון זה שני מצלמות, שני סרטים נפרדים, כל המהלך כולו צולם, מה שביה"ד יראה זה מה שראינו, יש דברים שראינו ולא יכולנו לצלם, את האקט המיני עצמו לא ראינו , את זה ראינו ולא צילמנו, לא הצלחנו לצלם, הצלחנו לצלם, אך לא יכולנו להתקרב לאוטו, אחד מאיתנו התקדם כדי לראות אם אפשר למצוא נקודת צילום יותר טובה, וזה היה מסוכן, ולא צילמנו, כדי לא ליצור מהומה, יש לפעמים שאם מתקרבים יותר מדי זה יוצר מהומה ולא רצינו להיחשף".

יוצא איפוא שאף לדברי העד עצמו שעליו מסתמך הבעל לא נראה מעשה זנות. אלא שהעד משער ומסיק כי נעשה מעשה זנות. הואיל והאשה מכחישה טענות אלו, א"כ אין לדון בטענה זאת מאחר ולא הוכחה.

לאחר העיון בטענות הצדדים וב"כ ובכל החומר שבתיק כולל סיכומי ב"כ הצדדים, עולה כי באשר לתביעת הגירושין של הבעל לחייב את אשתו לקבל גיטה, לא הוכיח הבעל את טענתו שהאשה זינתה תחתיו, וכאמור לעיל לא ניתן להסיק מהחומר שהוצג בפנינו כי אכן האשה ביצעה את אשר טען הבעל - "מין אוראלי", מה גם שהאשה מכחישה זאת בתוקף ומסבירה את נסיבות הימצאותה באותה סיטואציה משום שהיתה בעת משבר בנטישת הבעל אותה בתקופה קשה ביותר בחייה וכי אותו אדם זר רק שהתה בקרבתו והיווה לה לסעד נפשי בלבד אך לא קיימה עימו כל קשר אינטימי. בית הדין מבהיר כי הסבר זה אינו מספיק ואין בו כדי להפחית גם בנסיבות האמורות מחומרת איסור התייחדות אשת איש עם גבר זר, וגם לו האמת כדברי האשה שלא נעשה שם כל מעשה אינטימי שהוא בגדר כיעור, מכל מקום היחוד כשלעצמו הוא איסור חמור, שאין לזלזל בו בשום אופן מטעמי סעד נפשי וכיוצא, ובפרט לא בשעות הקטנות של הלילה. אשת איש הזקוקה לסעד נפשי אינה צריכה דוקא להתייחד באוטו עם גבר זר בשעות הקטנות של הלילה כדי לקבל את הסעד. עדיין לא פסו פתרונות כשרים מן העולם ובית הדין בתוך עמו הוא יושב, ודי ברמיזא.

ומכל מקום חיי הנישואין של הצדדים הגיעו לקיצם לא משום סייג הלכתי, אלא שבפועל למעשה לא ניתן להמשיך בהם, הן משום טענות הבעל כנגד אשתו, הן משום הפירוד הממושך קרוב לשנתיים, והן משום שהבעל קשר קשרים עם אשה זרה.

משום כך גם בקשת האשה לשלום-בית אינה מעשית ואינה ריאלית ומה גם כי האשה הסכימה והשלימה עם תביעת הגירושין במישור המעשי אלא שרצונה להגן על זכויותיה.

באשר לזכאות האשה לכתובתה אמנם לא הוכחה טענת הבעל כאמור אך בפנינו הודתה האשה על התנהגות שאינה הולמת אשת איש אף בחברה אליה משתייכים הצדדים ראה פרוטוקול מתאריך 14/09/09:

ש. עם חבר הנפש שלך מר [אלמוני] האם את נוהגת להתנשק.

ת. לא, לא נוהגת.

ש. האם יכול להיות שהתנשקת איתו אינטימית צרפתית על השפתיים.