הראל נ' אבו אל היג'א ואח'

פסק דין

בפני תביעה על רקע תאונת דרכים קלה, שהתרחשה בתאריך 15/10/09 בצומת הרחובות יאיר שטרן והעוגן בחיפה.

התובעת הינה בעלת רכב מסוג אופל אסטרה. לטענתה, היא נסעה בתאריך לעיל במורד רח' העוגן, כוון כללי מערב. בצומת הרחובות העוגן – יאיר שטרן, חסמה את נתיב נסיעתה משאית לחלוקת לחם, שהיתה נהוגה על ידי הנתבע מס' 1 ונמצאת בבעלות הנתבעת מס' 2. המשאית עמדה בניצב לכוון התנועה כאשר חזיתה מופנית לכוון כללי דרום וחלקה האחורי פונה צפונה לעבר רח' יאיר שטרן. התובעת המשיכה ותיארה, כי משום רוחב הרחוב חסמה המשאית כמעט את שני נתיבי הנסיעה (הן מערבה והן מזרחה) ועל ארגז המטען שבמשאית עמד אדם שסימן בידיו לרכבים לעבור מאחורי המשאית, ולמעשה - הכווין את התנועה – הן של רכבים שהגיעו ממזרח ברח' העוגן, והן של רכבים שהגיעו מרח' יאיר שטרן וביקשו לפנות ימינה לרח' העוגן (לגבי תיאור המקום - ר' התמונות שהוגשו וסומנו ת/1). התובעת המשיכה ותיארה, כי נשמעה להוראותיו של מי שעמד בתא המטען אולם כשרכבה עבר מאחורי המשאית, החלה המשאית נוסעת לאחור ולמרות צעקותיו של "המכוין" המשיך הנתבע מס' 1 בנסיעה לאחור, וכך, פגע חלקה האחורי של המשאית בדופן השמאלית של רכב התובעת וגרם לו לנזקים המצוינים בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה.

הנתבע מס' 1 אישר כעקרון את תיאורה של התובעת בדבר חסימת הכביש על ידי המשאית בה נהג. לדבריו, הוא ביקש לבצע סיבוב פרסה ברח' העוגן, ולכן "נעזר" בצומת הרחובות כשכוונתו היתה לנסוע לאחור ברח' יאיר שטרן. לטענת הנתבע מס' 1, טרם ניסיון המעבר של התובעת עברו מאחורי המשאית מספר רכבים, אולם אז הגיח רכב התובעת, שנסע במהירות, "התפרץ" מאחורי המשאית, כשמשום מהירותו הרבה יחסית הוא עלה, עם שני גלגליו הימניים על המדרכה לימינו, ואז – כשהיה במקביל למשאית, החליק הרכב שמאלה, ו"התלבש" על המשאית.

מטעם הנתבעים העיד גם מר דואדה, שציין כי התובעת נסעה מאחורי המשאית למרות שהבחינה במשאית נוסעת לאחור. אציין, כי מר דואדה נכח בדיון טרם עדותו. בתחילת עדותו ציין, כי עמד (כגרסת התובעת ואף כגרסת הנתבע מס' 1) על הארגז מאחור, אולם בהמשך ציין, כי בזמן האירוע הוא הכוין את נהג המשאית בעומדו על הכביש.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים ראיותיהם ועדיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. נתתי אמון מלא בעדות התובעת. גרסתה תואמת את נזקי רכבה, כפי שעולים מדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה. ציינתי לעיל, את הסתירות בגרסאות עדי הנתבעת והדבר השליך, מטבע הדברים, על מסקנתי. אוסיף ואציין, כי לו היה מר דואדה עומד על הכביש, כגרסתו, ומכווין את נהג המשאית, אזי רכב התובעת לא היה יכול לעבור ברווח הצר שמאחורי המשאית.

סוף דבר, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סכום כולל של 5,500 ₪, וזאת תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין.

לשלוח לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תש"ע, 07 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: