הראל חברה לביטוח נ' אלישר - פסקדין

פסק דין

מונחת בפני תביעת שיבוב שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 15.9.08 בראשון לציון ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד הנתבע (להלן: "הנתבע") שהינו נהג הרכב השני.

אין חולק כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, כאשר עת/1 ביקשה לפנות ימינה על-מנת להכנס לחניון תת-קרקעי, הגיח הנתבע מימין ופגע ברכבה.

לשיטתה, רכב התובעת היה במלואו בנתיב הימני, מלבד הפינה השמאלית האחורית. אשר על כן, הנתבע היה אמור להספיק לבלום.

לאור האמור, סבורה היא שיש לקבל את מלוא התביעה.

לטענת ב"כ הנתבע, הנתבע נסע במהירות נמוכה בנתיב הימני, כאשר עת/1 נסעה במקביל בנתיב השמאלי.

עת/1 ביצעה פניה ימינה מהנתיב השמאלי, הנתבע הסיט את רכבו ימינה ובלם, אך לא היה בידו כדי למנוע את התאונה.

לשיטתו, הנתבע לא נסע מאחורי עת/1 ולא ניסה לבצע עקיפה או להידחף בין רכב לבין כלי הרכב החונים.

לאור האמור, יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, האם עת/1 ביצעה פניה ימינה בפתאומיות מהנתיב השמאלי, או האם הנתבע הוא זה שלא היה ער למתרחש בכביש, וניסה "להידחר"?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לדחות את התביעה.

ובמה דברים אמורים:

העידה בפני עת/1 כי ראתה את רכבו של הנתבע מאחוריה, בנתיב הימני בו נסעה. כמו כן ציינה כי ביקשה לפנות ימינה לחנייה תת-קרקעית, ועל כן אותתה ימינה. העידה באילו המילים (עמ' 1): "... עוד לא הספקתי להשלים את החניה, ראיתי שהוא בתוכי ועצרתי".

כשנשאלה על ידי בית המשפט האם הבחינה ברכבו של הנתבע כאשר החלה בפניה ימינה, לא השיבה כי הבחינה בו, אלא שבה ואמרה: "כשאני הייתי בנסיעה, פניתי ימינה, הוא היה מאחורי, כאשר נכנסתי לחניון הוא היה כבר בתוכי".