הקלה בעונשו של מנהל חברת א.ש.ד גווני- שיווק צבעים בע"מ שהורשע בעבירות מס - פסקדין

השופט א. ביתן:

א.      כללי

1.    המערער, מנהלה של א.ש.ד. גוונים-שיווק צבעים בע"מ (להלן: "החברה"), הורשע בבית משפט השלום בבאר שבע (להלן:"בית המשפט") בת.פ. 2238/03, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגד החברה ונגדו, בעבירות של "אי תשלום מס שנוכה" - עבירות על סעיף 219 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") ובעבירות של "אי הגשת דו"ח במועד"-עבירות לפי סעיף  216 (4) לפקודה.

2.      העובדות בהן הודה המערער הינן כי בין חודש יוני 1997 לחודש דצמבר 1998החברה ניכתה, עשר פעמים, ממשכורות ששילמה לעובדיה ומתשלומים ששולמו לקבלני משנה שלה, על פי הוראות סעיף 164 לפקודה ותקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים) התשנ"ג - 1993, ניכויים בסך כולל של 258,346 ש"ח ולא העבירה אותם למס הכנסה. החברה לא הגישה דוחו"ת על הכנסותיה לשנים 98-02 והמערער לא הגיש דוחו"ת על הכנסותיו לשנים 99-02.

3.      בית המשפט גזר על המערער את העונשים הבאים:

א.           24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל ו-12 חודשי  מאסר על תנאי,

 שלא יעבור תוך 3 שנים משחרורו מהמאסר, עבירה בה הורשע.

ב.       קנס בסך 50,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תחתיו.

ג.       התחייבות כספית בסך 50,000 ש"ח למשך שנתיים.

     4.      הערעור מופנה כנגד חומרת העונש שהושת על המערער.

ב.       טענות המערער

ב"כ המערער טען כי העבירות בהן הורשע המערער, הן מסוג עוון, כל המחדלים הנוגעים לאי הגשת דוחות - הוסרו, והדוחות שהוגשו ע"י המערער לפקיד השומה מצביעים על הפסדים משמעותיים.

עוד טען, כי הניכויים שהיה על החברה להעביר, נבעו בעיקר משכרו של המערער כמנהל החברה וכי המערער החזיר לקופת החברה כ 450 אלף ש"ח ממימוש כל נכסיו האישיים.

לטענתו, בית המשפט החמיר עם המערער יתר על המידה ולא התחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה ובכלל זה הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות והעובדה שהמערער נותר חסר כל, מובטל ומצבו הכלכלי והנפשי בכי רע.

הוא ביקש לקבל את הערעור, להפחית את סכום הקנס שהוטל על המערער ולגזור עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ג.       טענות המשיבה

ב"כ המשיבה טען כי כספי הניכויים שהחברה לא העבירה, הם בגין שכר עבודה ובגין תשלום לקבלני משנה. כך שאפילו אם טענת ב"כ המערער לעניין החזרת כספים לקופת החברה, היתה מבוססת - דבר שאינו מוסכם עליו - הרי שהיא יכולה לשמש מעין טענת הגנה אך ביחס לניכויים הנובעים משכרו של המערער.

לטענתו, הענישה הראויה לעבירה של אי הגשת דוחות, במיוחד כשמדובר במחזורים כספיים גדולים ובאיחור רב - המקשה לנתח את הדוחות המוגשים, היא של מאסר בפועל.

לעניין השיהוי טען, כי יש להבחין במקרה זה בין העבירות של אי העברת ניכויים - עליהן נחקר המערער בשנת 99 וכתב האישום הוגש רק ב 2003, לבין העבירות של אי הגשת דוחות - שכתב האישום בגינן הוגש בסמיכות יחסית לביצוען.

באשר לזמן שמאז הגשת כתב האישום המתוקן ועד למתן פסק הדין, הרי שהמערער הוא שביקש לדחות דיונים על מנת להסיר את המחדלים.

הוא ביקש לדחות את הערעור.

ד.       דיון והכרעה