הקלה בעונש עקב מחדלים של משטרה שפגעו בזכויות נאשם

 
השופט א' אליקים: 

מבוא

1. המערער פגש בפגישת אקראי בשני אנשי משטרה, בשעה 02:45 לפנות בוקר בגן ציבורי.

   אין מחלוקת כי המערער ידע כי מדובר באנשי משטרה וכי לשאלתם השיב כי אין ברשותו תעודה מזהה. לשאלה הבאה של השוטרים האם הוא מחזיק על גופו דבר מה בניגוד לחוק כטענת השוטרים, או "מה יש לך בכיסים?" כטענת המשיב, הוא השיב מיד, "כן יש לי סכין" ומסר לידי השוטרים סכין שהיה תלוי על חגורתו מאחור.

    

2. לאחר שמיעת עדויות הורשע המערער בבית משפט השלום בקריות (להלן-בית משפט קמא) במסגרת ת"פ 2743-05-14, (כב' השופט מוחמד עלי), בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן-החוק).

    

   בהכרעת הדין נקבע כי התנהגות השוטרים מהווה חיפוש, חיפוש כדין, מכוח סעיף 28(ב)(2) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973 (להלן-פקודת הסמים) בשל חשד סביר שהצדיק את עריכתו. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, נדון המערער למאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בניכוי ימי מעצרו, עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים הופעל במצטבר, כך שהמערער החל ביום 1.5.2014 לשאת בעונש מאסר של 12 חודשים.

    

   תמצית טענות הצדדים

3. המערער הגיש ערעור על הרשעתו ועל גזר הדין, לטענתו מדובר בחיפוש שנעשה שלא כדין מאחר ולא התעורר כלפיו חשד סביר.

   ב"כ המערער הסתמך בטיעוניו על בג"צ 465/75 דגני נגד שר המשטרה פ"ד לד(1) 337, (להלן-ענין דגני) ורע"פ 10141/09 נגד מדינת ישראל (6.3.2012), (להלן-ענין ), בנוסף טען כי פניית השוטרים אליו מהווה חקירת חשוד מבלי שיידעו אותו בדבר זכויותיו, ומשתי סיבות אלה ביקש לפסול את הראיה –הסכין ולזכותו מכל אשמה.

    

   לחלופין, ביקש להפחית את עונש המאסר שהוטל עליו-6 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בין השאר בכך שלא נגרמה פגיעה כתוצאה מהעבירה, המערער מסר את הסכין לשוטרים מיד שנשאל על כך וכי נכפה עליו חיפוש מבלי שהיה מעורב בעבירה, גם לא בעבירת סמים.