הקלה בעונש נוכח העקרון של אחידות הענישה

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חטיפה בנסיבות מחתירות, ובעבירה נוספת של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, אולם בימ"ש קמא החליט שלא להיעתר לעתירה המשותפת של הצדדים לעניין העונש, וגזר על המערער, בין היתר, עונש של 26 חודשי מאסר בפועל, למרות שהצדדים עתרו לעונש של 16 חודשי מאסר בפועל. מכאן הערעור, שבו מבקש המערער כי ביהמ"ש יכבד את ההסדר שהוסכם בין הצדדים. התובעת אמנם ציינה כי העונש שהוסכם בין הצדדים מקל יתר על המידה, אולם הותירה את ההכרעה בערעור לשיקול דעת בית המשפט.

בעקבות הערות של בית המשפט במהלך הדיון, הודיעו הצדדים כי הם מסכימים שהערעור יתקבל, וכי ייגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל זהה לזה שנגזר על אחיו של המערער אשר גם גייס אותו לארגון "גדודי חללי אלאקצא", ודינו נגזר, בין היתר, ל-18 חודשי מאסר בפועל. ייאמר מייד כי גם עונש זה מופלג לקולא נוכח חומרת העבירות שבהן הורשע המערער, אולם בנסיבות העניין, נוכח העיקרון של אחידות הענישה, ונוכח העובדה שברגיל, "הסדרי טיעון לקיום נועדו", מצאתי את הסכמת הצדדים ראויה והחלטתי לכבדה.

התוצאה היא אפוא כי הערעור מתקבל, גזר הדין של בימ"ש קמא מתבטל, ותחת זאת, ייגזר על המערער עונש מאסר בפועל של 18 חודשים.  אין שינוי בעונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער.

ניתן היום, 4 ביולי 2007, י"ח בתמוז התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: