הקדמת סידור הגט לסיום ההליכים הרכושיים או לדיון בכתובה ולפירעונה

ראשית דבר

לפנינו תביעה הדדית לגירושין.

זהו אחד מהתיקים המתמשכים ביותר המונחים על שולחננו. כדי ללמד על סדר גודל הדברים נציין כי בקרב כלל בתי הדין (פתח תקווה, בית הדין הגדול, תל אביב) התנהלו בין הצדדים למעלה מעשרים תיקים והתקיימו דיונים המשתרעים על פני למעלה משבע שנות מלחמה!

תיק זה התנהל שנים בבית הדין האזורי בפתח תקווה, ניתן בו פסק דין שעורער בבית הדין הגדול והועבר אלינו בשנה האחרונה בהוראת בית הדין הגדול.

עתה מונחות לפנינו תביעות בשני נושאים: תביעות גירושין הדדיות של הבעל ושל האישה, ותביעת רכוש של הבעל.   

אין ספק שהצדדים תמימי דעים בעניין הגירושין, שניהם המשיכו את חייהם, גרים בנפרד זה מזה למעלה משש שנים ומתכתשים ללא הרף בתיק רכוש המתנהל בין כותלי בית הדין.

עניינו של פסק דין זה כאמור בעניין הגירושין בלבד. תביעת הרכוש ממשיכה להתנהל לפנינו.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו בחופה וקידושין כדת משה וישראל בתאריך כ"ח באדר תש"ן (25.3.90). מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים.

ביום י"ח באב תשע"ב (6.8.12) הניח הבעל לפני בית הדין תביעת גירושין. בדבריו פירט הבעל את עילותיו לתביעה: האישה היא 'מורדת' בבעלה וכו', וכפי שטען בדיון הראשון (פרוטוקול הדיון מיום כ"ג במרחשוון תשע"ג – 7.11.12 שורות 42–45) שהאישה סירבה לקיים עימו יחסי אישות כבר שלוש–ארבע שנים. בהמשך דבריו טען אף כי האישה 'עוברת על דת יהודית' בהיותה רוקדת ריקודים אסורים ולפיכך הפסידה אף את כתובתה.

לצדדים רכוש רב – נכסי דלא ניידי ונכסי דניידי בארץ ובחו"ל, וכך 'יש הרבה על מה לריב'.

שני הצדדים טוענים – כל אחד על זולתו – על הברחת נכסים וכספים במהלך חיי הנישואין, וכל אחד מהם טוען כי חלוקת הרכוש צריכה להיות לא שוויונית – לזכותו, כמובן.        

הצדדים ממשיכים להתכתש כבר שנים, אף שבית הדין בפתח תקווה ניסה את כוחו בזירוז הגט ואף קבע מועד לסידור גט ובירור שמות ליום כ"ח באייר תשע"ג (8.5.13) (פרוטוקול הדיון מיום י"ד באייר תשע"ג – 24.4.13 שורה 136).

יש לציין כי בעבר דווקא האישה הייתה מי שהערימה קשיים ולא הגיעה לסידור הגט, ועתה התהפכו היוצרות: הבעל איננו רוצה לגרש את האישה עד שיסתיימו הדיונים בתביעת הרכוש אלא על פי התנאים שסוכמו בעבר.

לדבריו לאישה לא מגיע מאומה ועל כל פנים יש להחריג כמה נכסים מאיזון המשאבים שבינו לבין האישה.

לעומתו האישה, שאף היא תבעה גירושיה אך מאוחר הרבה יותר – רק בכ"ו בתמוז תשע"ח (9.7.18), תובעת את חלקה בכלל הרכוש על פי החוק.         

יש לציין כי בעבר תבעה האישה אף את כתובתה, אך היא הסכימה לוותר עליה תוך כדי הסכם שערכו הצדדים ביניהם. כיום אין לפנינו תיק כתובה.

טענת הבעל ובא כוחו לעיכוב הגט עד לסיום ההליכים הרכושיים