הפקחית הוציאה לשון הרע על וטרינר שלא אסף גללי הכלב הנכה – עיריית נתניה תפצה

1.לפני תביעה על לשון הרע, לפיצוי בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמרכזה עומדות שתי השאלות המרכזיות הבאות:

א.עובדתית: מה נאמר על התובע, במפגש בין הנתבע (להלן: "הפקח") לגב' הילה דקל (להלן: "דקל").

ב.משפטית: האם המילים שנאמרו באותו מפגש הן לשון הרע, המצדיקות לפצות את התובע.

2.העובדות הצריכות לענין, בתמצית:

א.התובע הינו וטרינר ובחזקתו שני כלבים, בהם כלבה נכה.

ב.הנתבע הוא פקח בנתבעת שהינה רשות מקומית, ובין תפקידיו הוא מפקח על אכיפת חוקי העזר העירוניים, לרבות מתן דו"חות לבעלי כלבים שאינם אוספים את גללי כלביהם.

ג.הלה דקל היא לקוחה של התובע וביניהם היכרות רבת-שנים.

ד.הנתבע נתן לתובע ולדקל, במועדים שונים, דו"חות: לתובע, בגין אי איסוף גללי כלבתו; ולדקל, בגין השארת כלבה ברשות הציבור ללא רצועה. אין חולק כי הדו"ח שנתן לדקל בוטל, לאחר שהשיגה עליו.

אף התובע השיג על הדו"ח שקיבל, והשגתו נדחתה. התובע ביקש להישפט וההליך תלוי ועומד.

ה.תוכנם של דברים שאמר הפקח לדקל על התובע, בעת שנתן לה את הדו"ח, הם לב המחלוקת.

3.טענות התובע

בתביעתו, טוען התובע כי הפקח פגש בו ביום 20.11.11 בשעה 06:21 והטיח בו כי לא אסף את גללי הכלבה. לשיטתו, הסביר לפקח כי בשל נכותה של הכלבה, היא נותנת שתן וצואה באותו אופן, בעמידה, וכי במקרה דנא נתנה שתן בלבד.

הפקח אמר לתובע שהוא מבין את המצב, בדק את השבב של הכלבה ועזב.

מאוחר יותר קיבל התובע לביתו דו"ח בגין עבירה של אי איסוף הגללים.