הפצה גרידא של פרסום הכולל לשון הרע, אינה מהווה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 360,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע שלטענת התובעים נעשה על ידי הנתבע.

2.         התובעת 1, מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ,  היא חברה קבלנית העוסקת בבניית דירות ברחבי הארץ ( להלן: "החברה"). בין השאר, ביצעה החברה בנייה למגורים ביישוב אלעד.

            התובע 2, מוריס אגבבה ( להלן: "אגבבה") הוא הבעלים והמנהל של החברה.

            הנתבע, אברהם ישעיהו מזרחי ( להלן: "מזרחי") הוא דייר שרכש מהחברה דירה בפרוייקט מגורים ברח' שמעון הצדיק 49/10 בשכונת "אהבת ישראל" ביישוב אלעד. כפי שנראה להלן, קיים פער מסויים בין שמה הפסטורלי של השכונה לבין מערכת היחסים הקיימת בין תושבי השכונה לבין התובעים, שאהבת ישראל אין בה.

3.         במועד כלשהו השנוי במחלוקת בין הצדדים (לטענת התובעים בחודש ינואר 2005, לטענת מזרחי בחודש ספטמבר 2004) הודבק על דלת משרדה של החברה ביישוב אלעד מכתב אנונימי שכותרתו " די לעושק ואלימות מחברת הבניה אגבבה." קיימת מחלוקת בשאלה האם ההדבקה בוצעה גם במקומות נוספים ביישוב אלעד, כפי שטוענים התובעים.

            וזה תוכנו של המסמך:

  "די לעושק ואלימות

מחברת הבניה אגבבה

מוריס אגבבה עד מתי נוכל לסבול את מעשי העושק ואלימות שלך?

לא די שגרמת לירידת ערך הדירות באלפי דולר' בר"ח בן קיסמא כי מכרת לכל

מי ומי!

הבטחת בשאר הפרויקטים שלך ועדת איכלוס ומכרת לכל המרבה במחיר!

הבטחת שצ"פ (גינה) בשמעון הצדיק ובמקום זאת נתת מטרד של חניה

ציבורית של המרכז המסחרי שלך!

הצגת פרוספקטים של המכירות מרכז מסחרי קטן אך הכפלת אותו בקומות!

איחרת במסירת הדירות חודשים רבים ולא שילמת שכירויות!

מתעסק אם חברות פשטות רגל (גני זהר)!

גזלת מקבוצת הזכאים של משרד השיכון 17 אלף ש"ח אחרי שסיכמת אתם