הפניקס חברה לביטוח בע"מ ח.צ 520023185 ואח' נ' שלום ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינם תאונת דרכים שאירעה בין שני רכבים ברחוב ירושלים בראשון לציון ביום 20.4.10 (להלן: "התאונה").

הצדדים:

התובעת והנתבעת שכנגד הינה חברת הביטוח שביטחה את הרכב מסוג הונדה ג'אז (להלן: "הרכב, או רכב התובעת")שהיה מעורב בתאונה.

הנתבעת והתובעת שכנגד הינה חברת הביטוח שביטחה את הרכב מסוג מזדה MPV (להלן: "הרכב השני") שהוא הרכב השני שהיה מעורב בתאונה.

הנתבע 1 הוא הנהג שנהג ברכב השני בעת התאונה והנתבעת 4 הינה הנתבעת בתביעה שכנגד והיא זו שהייתה הנהגת ברכב בעת התאונה.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"):

מטעם התובעת העידה הנהגת שנהגה ברכב ואשר הינה נתבעת בתביעה שכנגד (להלן: "פנינה"). לטענת פנינה היא נסעה בנתיב השמאלי של הכביש ממנו ניתן להמשיך ישר ולפנות שמאלה, כאשר לפתע הרגישה מכה כאשר רכב שהיה מימינה פגע בה והדף אותה לאי התנועה.

תמצית טענת הנתבעים והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעים")

לטענת הנתבע 1 (להלן: "יהונתן") הוא התכוון לעשות פניית פרסה במקום מותר, לצורך כך סטה קצת ימינה והחל בפנייה כאשר רכב התובעת פגע בו בצדו השמאלי.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים בלבד. לטענת פנינה הרכב השני שהיה מאחוריה ניסה לעקוף אותה מימין ולפנות שמאלה, אך פגע בה , כפי הנראה כאשר לא הספיק לעקוף אותה שכן היא המשיכה ישר . יהונתן לעומתה טוען שנסע הוא לפני פנינה והיא זו שהגיחה מאחור ופגעה ברכבו בחלקו השמאלי. בכתב התביעה אמנם צוין שהפגיעה ברכב השני הייתה מאחור, אך הנהג בעדותו טען שכל הנזק היה "אמצע וקדימה" (פרוטוקול עמוד 4 שורה 28), כפי שאף עולה מחוות הדעת שהוגשה על ידו.

אף אחד מהצדדים לא זימן עדי ראייה נוספים , כך שיש בפניי גרסה מול גרסה שיש לאמת עם הנתונים האובייקטיבים כמו מיקום הנזקים ומקום התאונה.

אין מחלוקת שהתאונה אירעה בנתיב השמאלי ממנו ניתן להמשיך ישר ולפנות שמאלה (כך גם עולה מהתמונות שצורפו על התובעת לתיק לפני הדיון ביום 25.6.12). מדברי פנינה ניתן להבין כי התכוונה להמשיך ישר למרות שנסעה בנתיב השמאלי, ואילו יהונתן הסביר שביקש לבצע פניית פרסה. הנזק שנגרם לרכב התובעת ממוקד בצד הקדמי והפגוש הקדמי, ואילו הנזק לרכב השני בצדו השמאלי בחלק הקדמי והאחורי. מיקום זה של הנזקים תומך בגרסת פנינה שהרכב השני היה זה שסטה לעברה מצד ימין. ניתן לקבל תימוכין לכך גם מעדות יהונתן עצמו שציין ש"לקח ימינה" לצורך ביצוע הפרסה כי יש לו רכב גדול (פרוטוקול עמוד 4 שורות 9 ו 10).

לאור האמור לעיל , הרי שממכלול הראיות, דהיינו עדויות הצדדים, מיקום הנזקים בשני הרכבים ומקום התאונה עולה שעיקר האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים והתובעת שכנגד, במיוחד שגם אם מותר לבצע פניית פרסה חלה חובת זהירות מוגברת על מי שמבקש לבצע את פניית הפרסה ובמקרה הנדון על הנתבע 1. יחד עם זאת לא ברור מדוע פנינה בחרה לנסוע בנתיב השמאלי כשרצתה להמשיך ישר כשלפי עדותה הכביש היה ריק, ואף לא ברור איך לא הבחינה ברכב שמימינה כשמדובר ברכב גדול. בנסיבות אלו אני קובעת כי לתובעת קיימת רשלנות תורמת של 15%.

הנזק:

לא הייתה מחלוקת לגבי גובה הנזק. שני הצדדים צרפו חוות דעת שמאים שבדקו את הרכב מיד לאחר התאונה. הנזק לרכב התובעת עומד על סך של 51,000 ₪ והנזק לרכב השני על סך של 18,962 ₪.

לאור חלוקת האחריות שקבעתי ישלמו הצדדים את התשלומים כדלקמן:

התובעת והנתבעת שכנגד תשלם לנתבעת והתובעת שכנגד סך של : 2,844 ₪ בצורף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.