הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' א. סלים הובלות והסעות בע"מ

פסק דין

התביעה הוגשה כתביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע 2 כתוצאה מתאונת דרכים.

התאונה התרחשה ביום 22/1/12 בשעות הצהריים בצומת מגידו.

בעת התאונה נהג התובע ברכב מסוג מרצדס בעל הנעה לארבעת הגלגלים (המכונה בפי כל "ג'יפ")

ואילו הרכב השני היתה משאית גדולת מימדים.

אין חולק כי היה מגע בין הרכבים וכי שניהם ניזוקו.

מעדות התובע עולה כי זהות נהג המשאית נתונה בספק.

לא התרשמתי לחיוב מעדותו של מר גבן ויש בכך משום חיזוק לעדות התובע.

מר גבן הדגים פעמיים את המפגש בין הרכבים באמצעות רכבי צעצוע ובשתי ההדגמות, שהיו שונות האחת מן השניה, לא תאם המפגש את מוקד הנזק ברכב התובע.

מר גבן אף אמר שאינו זוכר בדיוק את שקרה. בנוסף לא זכר את צבע המרצדס וטען לגבי מקום הגעת המרצדס דברים שלאחר מכן התבררו כניחוש שלו בלבד.

הגם ונגרם נזק למשאית ,שתואר באופן שונה בהודעה לחברת הביטוח ובעדות מר גבן, בחרה הנתבעת שלא לצלמו ולא לתבוע מהנתבעים את תשלומו.

עם זאת הכלל הינו כי "המוציא מחברו עליו הראיה". קרי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע (הוא המוציא מחברו).

ודוק:"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו" [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981].

ראה גם: ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221 – 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מאויינות..... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

הן בכתב התביעה והן בהודעה שמסר התובע לחברת הביטוח נרשם כי הרכב הפוגע,קרי המשאית היא זו שסטתה לכיוון רכב התובע.

דא עקא ובעדותו טען התובע כי המשאית נותרה במסלולה והוא זה שניסה להשתלב/השתלב למסלולה.

מדובר בגרסאות שונות וסותרות שניתנו ע"י התובע בעצמו ללא כל הסבר.

שומה היה על התובע לבדוק ההודעה לפני שחתם עליה ועל חברת הביטוח לשוחח עמו ולשמוע גרסתו טרם הגשת כתב התביעה.

לפיכך, ובשל הסתירות המהותיות, התובע לא הצליח להרים את נטל הראיה ולא הוכיח את תביעתו כנדרש, ועל כן אני מורה על דחיית התביעה.