הפחתת עונשו של אלי טביב ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות

המערער הורשע בבית משפט קמא לאחר שמיעת ראיות בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, פציעה בנסיבות מחמירות באישום הראשון, השמדת ראיה וכן שיבוש הליכי משפט באישום השני.

בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה בגין האישום הראשון נע בין 4 ל- 12 חודשי מאסר, בגין האישום השני המתחם הוא בין 3 ל- 10 חודשי מאסר.

בהמשך קבע בית משפט קמא כי תקופת המאסר בגין האישום הראשון תהיה בת 5 חודשים, בגין האישום השני תהיה בת 3 חודשים. מתוך אותם 3 חודשים חודשיים יהיו חופפים למאסר שהוטל בגין האישום הראשון, כך שסה"כ יהא על המערער לרצות 6 חודשי מאסר אותם ירצה בדרך של עבודות שירות. בנוסף לכך, הטיל בית משפט קמא על המערער מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן בסך 4,000 ₪.

הודעת הערעור בתיק זה אוחזת 70 עמודים (כאשר הכרעת הדין של בית משפט קמא משתרעת על פני 16 עמודים). עיינו בקפידה בהודעת הערעור המפורטת לפרטי פרטים, שמענו לאורך שעה ארוכה את טיעוני הצדדים ולאחר ששמענו המלצנו בפני הצדדים כדלקמן:

המערער יחזור בו מהערעור באשר להכרעת הדין ביחס לשני האישומים בהם הורשע בבית משפט קמא ויחזור בו גם מעתירתו לסיום ההליך ללא הרשעה.

המדינה תסכים לקיצור מסוים של תקופת המאסר בדרך של עבודות שירות שהוטלה בבית משפט קמא.

המערער קיבל את המלצתנו לאחר הפסקה שנערכה על-מנת שיתייעץ עם סנגורו.

המדינה הודיעה כי היא איננה מסכימה להמלצת בית המשפט ועומדת על הותרת הענישה בעינה.

שקלנו את עמדת המדינה וחרף התנגדותה אנו רואים לנכון לפעול בדרך שהוצעה על-ידינו, דהיינו להותיר את ההרשעה בעינה בשני האישומים ולקצר במידת מה את תקופת המאסר שתרוצה בעבודות שירות תוך הותרת יתר רכיבי הענישה בעינם.

ננמק להלן את החלטתנו בקצרה:

כאמור, בית משפט קמא קבע כי מתחם הענישה בגין האישום הראשון שעניינו עבירות האלימות נע בין 4 ל- 12 חודשי מאסר. בקובעו את המתחם התייחס בית משפט קמא למסכת ההתנכלויות, לרבות מעשי האלימות שהופנו כלפי המערער עובר לביצוע העבירות. גם כתב האישום מציין כי: "על רקע מאבק של אוהדי קבוצת הפועל ת"א כנגד נאשם 1... אירעו ליד ביתו הפגנות והפרות סדר...". בנוסף לאמור בכתב האישום, הוגשו לבית משפט קמא ראיות בנושא זה. בית משפט ראה בכך חלק מהנסיבות המכתיבות את המתחם וקביעה זו מקובלת עלינו. משכך, אנו מותירים את המתחם בעינו.

יחד עם זאת, בתוך המתחם אנו רואים לנכון להעמיד את תקופת המאסר בפועל אותה ירצה המערער על הרף הנמוך, דהיינו 4 חודשי מאסר במקום 5 חודשים, כפי שקבע בית משפט קמא. בכך אנו נותנים ביטוי נוסף, מעבר למה שנתן בית משפט קמא, לאותה מסכת התנכלויות.  עוד אנו קובעים כי המאסר באישום השני ירוצה כולו בחופף למאסר שהוטל בגין האישום הראשון, כך שסה"כ ירצה המערער 4 חודשי מאסר בפועל.