הפ"ב 9842-10-15 ש.קי.יא - יזמות וניהול (2012) בע"מ נ' נ.ג. פיצה דון פרדו בע"מ, הפ"ב 18995-10-15 ש.קי.יא - יזמות וניהול (2012) בע"מ נ' נ.ג. פיצה דון פרדו בע"מ, הפ"ב 37248-09-15 נ.ג. פיצה דון פרדו בע"מ נ' ש.קי.יא - יזמות וניהול (2012) בע"מ - פסקדין

לפני שלושה הליכים הטעונים הכרעה: האחד – בקשה לאישור פסק בוררות חלקי מיום 03.09.2015 שניתן על ידי הבוררת השופטת בדימוס ורדה אלשייך, השני - בקשה לביטולו של פסק הבוררות החלקי; והשלישי - עתירת המבקשת למינויו של בורר דן יחיד שידון בערעור שהיא מתעתדת להגיש על פסק הבוררות החלקי.

הסכסוך

1.ברקע שלושה הסכמים שנערכו בין בעלי הדין: האחד- הסכם מכר לפיו רכשה המבקשת את עסקה של המשיבה (פיצרייה בפתח תקווה), השני- הסכם שכירות ביחס לנכס בו מתנהל העסק, והשלישי- הסכם זכיינות במסגרתו עשתה המבקשת שימוש בקניין הרוחני של המשיבה תוך שימת הדגש על שמה ועל הסימן המסחרי של רשת הפיצריות שלה.

המבקשת עתרה בפני הבוררת לפסק דין המורה על בטלותם כאחד של שלושת ההסכמים, ואילו המשיבה עתרה לביטולו של הסכם הזכיינות בלבד.

פסק הבוררות החלקי

2.בפסק הבוררות החלקי קבעה הבוררת כי "העובדה כי ההסכמים כרוכים זה בזה, אין משמעה כי בנפול אחד מהם – וודאי מחמת הפרה – נופלים ובטלים כל האחרים מאליהם"; כי "מר שאקי חטא במספר הפרות יסודיות..." וכי "מר גלאם זכאי היה לבטל את חוזה הזכיינות, נוכח הפרתו היסודית החוזרת והנשנית...".

התוצאה האופרטיבית של פסק הבוררות החלקי התבטאה בקביעה "כי הסכם הזכיינות בטל ומבוטל, ואי לכך, חל איסור על מר שאקי לעשות שימוש כלשהו בקניין הרוחני של הרשת ובכל הממכר נשוא אותו הסכם. מאידך גיסא, ולהסרת ספק מובהר כי מנגד נכנס לתוקפו עתה האיסור על מר גלאם בעסקיו של מר שאקי בתוך העיר פתח-תקווה, הכל לפי וכאמור בתניה הרלוונטית במערכת החוזית שביניהם...".

הבוררת קבעה כי חלקו השני של הדיון בפניה ייסוב על תוצאתו הכספיות של הסכסוך שבין הצדדים.

טענות המבקשת

3.בקשת המבקשת למינוי בורר בערעור נסמכת על סעיפים 13.6 להסכם המכר ו- 23.6 להסכם הזכיינות, לפיהם "הליכי ערעור על פסק הבורר יהיו בפני הרכב בוררים", אשר אין לפרשם, לטעמה, אלא כהסכמה בלתי מותנית לקיומו של הליך ערעור על פסק הבוררות, המשתלבת עם הוראת סעיף 19.4 להסכם הזכיינות הקובע כי "סיום ההסכם... יכנס לתוקפו אך ורק על פי פסק בוררות חלוט בו נקבע כי ההסכם הופר...". נטען כי עם מתן פסק הבוררות החלקי, המכיל סעד אופרטיבי, מוקנית למבקשת זכות אוטומטית לערער על הקביעות בו, ללא חובה להמתין לפסק הבוררות הסופי.

המבקשת מוסיפה וטוענת שהיא "חוששת 'לאבד' את זכות הערעור שלה על פסק הבוררות החלקי", באם לא תעתור לכך כבר עתה.

עמדת המשיבה

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לעמדתה, כל שנאמר בהוראות האמורות הוא כי שאם תינתן רשות לנקוט בהליך ערעורי, וזו צריכה להינתן במסגרת פסק הבוררות עצמו, יישמע הערעור בפני יותר מבורר אחד, וכי אומד דעת הצדדים בהקשר זה נלמד מהיעדרה של הוראה ברורה לפיה פסק הבורר יהיה נתון לערעור, אף מהעדרן של הוראות בדבר מספר הבוררים בהרכב ובדבר דרכי המינוי והדיון.

עוד נטען כי המבקשת השתהתה בפנייתה למינוי בורר עת זו הוגשה רק ביום 08.10.2015, כעבור 35 ימים מיום מתן פסק הבוררות ו- 17 ימים לאחר מועד הגשת הבקשה לאישורו. המשיבה לא רואה בבקשה למינוי בורר בערעור התלויה ועומדת מניעה לאישורו של פסק הבוררות החלקי, אף מוסיפה ומציינת כי המבקשת מונעת את המשך ניהולו התקין של הליך הבוררות הקיים, הן בדרך של הגשת בקשה בלתי מוצדקת לפסילת הבוררת והן בהימנעות מתשלום שכרה.

5. להשלמת התמונה יציין כי במהלך הדיון בפני הסכימו הצדדים כי היה ותתקבל בקשת המבקשת למינוי בורר כערכאת ערעור, ימונה כבורר דן יחיד, כבוד השופט בדימוס בועז אוקון, אם יאות לקבל עליו את התפקיד.

דיון והכרעה

6.משתוצאת הבקשה למינוי בורר בערעור עשויה להשליך על שתי הבקשות האחרות, אפתח את הדיון בבקשה זו, ובעתירת המשיבה לדחות את הבקשה מחמת "שיהוי ניכר" בהגשתה.