הפ"ב 7246-06-15 זך ואח' נ' טללי ערד בע"מ - פסקדין

בקשה לביטול פסק בוררות מיום 19.04.2015 שניתן ע"י הבורר כבוד הרב מרדכי אייכלר, ואשר הפטיר את המשיבה מלשלם למבקשים דמי ייזום.

1.ביום 25.07.2011 נחתם בין המבקשים לבין המשיבה הסכם הייזום נושא הסכסוך, לפיו התחייבה המשיבה לשלם למבקשים דמי ייזום בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ מדי חודש בתמורה לתרומתם של המבקשים ליצירת ההתקשרות בין המשיבה לבין חברת פלאפון. הסכם הייזום כולל תנית בוררות הקובעת:

"א. בכל מקרה של סכסוך ו/או תביעה בנוגע להסכם זה ו/או לפרשנותו ו/או הנובע ממנו יכריע כבורר מוסכם בין הצדדים הרב מרדכי אייכלר אשר החלטתו תהיה סופית ומכרעת (להלן: 'הבורר'). במידה ויבצר מן הבורר לדון בענין ימונה על ידו בורר חליף בהתאם להחלטתו ושיקול דעתו הבלעדי.

ב. הבורר יהיה פטור מהדין המהותי ו/או מסדרי הדין ודיני הראיות אך יהיה חייב לנמק את החלטתו בכתב".

יצוין כי, כפי שהבינותי, הבורר מונה לתפקידו זה בעל כורחו, וכי עשה את עבודתו בהתנדבות וללא קבלת טובת הנאה כלשהי.

2.ואכן בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לסכומים שעל המשיבה לשלם למבקשים, אשר ההכרעה בו הועברה, בהתאם לתנית הבוררות לעיל, לבורר הרב מרדכי אייכלר. בהודעת דואר אלקטרוני מיום 20.12.2013 קבע הבורר כי על המשיבה לשלם למבקשים סך של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ בעבור שנת 2013 וכי "החל מינואר הסכום החודשי יעמוד על 14,000 ₪ + מע"מ כדין, שישולמו מידי חודש, אל מול חשבונית, לכל חודש פעילות של פרוייקט פלאפון".

הגם שהבורר, שאינו משפטן, מצא לנכון לברר את הטיעון בירור בסוגיה זו, באמצעות הדואר האלקטרוני ו/או באמצעות שיחות טלפון, להבדיל מישיבת בוררות פרונטלית כמקובל, הרי שני הצדדים מתבוננים על הכרעתו מיום 20.12.2013 כעל פסק בוררות מחייב לכל דבר ועניין, ושניהם פעלו לפיו בפועל.

(הכרעת הבורר מיום 20.12.2013 תכונה להלן: "פסק הבוררות הראשון").

3.המשיבה אכן שילמה למבקשים במהלך שנת 2014 סך של 14,000 ₪ + מע"מ מידי חודש בחודשו, אולם בחודש נובמבר 2014 חדלה מלעשות כן, בטענה כי הפרויקט חדל מלהיות רווחי, ולא יספה אף לאחר שהמבקשים הפנו אליה מכתב התראה מטעם בא כוחם.

4.אין חולק כי המשיבה הפנתה את המחלוקת החדשה לכבוד הבורר, וכי ביום 29.12.2014 שלח הבורר לצדדים הודעת דואר אלקטרוני, בה ציין, בין היתר:

"...ההסכם עם פלאפון שהיית מעורב בו הסתיים, ולכן להבנתי אין סיבה לתשלומים נוספים מעבר לזמן סיום החוזה... הפעילות הנוכחית מתקיימת אך ורק ממניעים פילנתרופיים נטו ... אינני רואה הצדקה לתשלום על פרויקט שמופעל ממניעים של צדקה ופילנתרופיה לאחר סיום חוזה באופן סופי ....".

5.הודעת דואר אלקטרוני זו, הפוטרת את המשיבה מתשלום למבקשים, קיבלה לבוש של פסק דין מסודר אשר נשלח לבעלי דין ביום 19.4.2015, ובו נקבע, בין היתר:

"... לאחר שבדקתי את טענות הצדדים, הוצג בפני, כי חברת פלאפון סיימה את התקשרותה עם המשיבה בסוף חודש 10/2014.

החל מחודש 11/2014 מספקת המשיבה לחברת פלאפון שירות ללא הסכם...

משכך ביום 29/12/2014 קבעתי כי אין הצדקה לתשלום בגין פרויקט שאינו רווחי לאחר שחברת פלאפון סיימה את ההתקשרות עם המשיבה, ומשכך המבקשים זכאים לדמי ייזום אך ורק עד ליום 30/10/2014".

(להלן: "פסק הבוררות השני").

6.המבקשים עותרים לביטולו של פסק הבוררות השני מהטעמים הבאים: אין המדובר בפסק בוררות משאינו נושא תאריך; לא ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם או להביא ראיותיהם משהבורר קיים שיחה רק עם המשיבים ולא ביקש את עמדת המבקשים; הבורר לא נימק את פסק הבוררות; וכן עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור.

המשיבה אישרה בתשובתה כי היא זו שהפנתה לבורר את המחלוקת החדשה שהתגלעה בין הצדדים וביקשה את הכרעתו, אולם טענה כי המבקשים היו ערים לכך, אף שוחחו עם הבורר והיו עמו בקשר באמצעות הדואר האלקטרוני, וכי המבקשים מנועים מלקבול על אופן ניהול הבוררות באמצעות שיחות בטלפון או דואר אלקטרוני, משום שבאופן זה נערכה גם הבוררות הראשונה אשר המבקשים משלימים עם פסק הבוררות שניתן עם סיומה. עוד נטען ע"י המשיבה כי המבקשים החמיצו את השעה להגשת בקשת ביטול משפסק הבוררות ניתן למעשה עוד ביום 29.12.2014.