הפ"ב 48596-10-15ואח' הלחמי ואח' נ' איתי ואח'

הרקע לבקשות:

בפני בקשה לאישור פסק בורר שניתן ביום 6.9.15 על ידי אינג' מנחם המר (הפ"ב 48596-10-15) וכן בקשה לביטול פסק הבורר (הפ"ב 61859-11-15), אשר הוגשו בהתאם להוראות סעיפים 23 - 24 לחוק הבוררות, התשכ"ט – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

עניינה של הבוררות הינו סכסוך בנוגע לבית ברח' מרגלית 60 בחיפה בין בני הזוג הלחמי לבני הזוג איתי, אשר הינם בעלים משותפים של הבית. דירות איתי בחלק התחתון (שלוש קומות תחתונות של הבית) ומעליהם דירת הלחמי. שני הצדדים ביקשו לעשות עבודות בניה, איתי לבנות חניה ומעלית והלחמי לבנות תוספת בניה על מרפסת איתי, להפוך אחד מחדריהם לממ"ד ולעשות שיפוצים פנימיים בדירתם. כמו כן ביקשו הצדדים לעשות שינויים בהצמדות הקיימות.

על מנת להסדיר נושאים אלה חתמו הצדדים ביום 21.4.10 הסכם ביניהם, כאשר תכניות בניה מוסכמות מהוות חלק מההסכם. עקב התנגדות העירייה לתכנית הבניה (אשר דרשה כתנאי למתן היתר הבניה לאיתי שמדרגות הגישה יבנו באופן שכל המדרגות תהיינה מחוץ לקו הרחוב המתוכנן להרחבת הרחוב וכן דרשה כי בדירת איתי העליונה יהיה ממ"ד/חדר שבוצע בו שיפור מיגון), ומאחר שלפי ההסכם בניית כל צד הייתה תלויה באישור בניה למשנהו, חתמו הצדדים ביום 6.8.10 הסכם אליו צורפה תכנית המתקנת את הבקשה שצורפה להסכם המקורי ובהתאם לתכנית זו הוצא היתר הבניה. בניית איתי הסתיימה אך התפתח בין הצדדים סכסוך אשר הובא לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 43950-02-13). על פי הצעת בית המשפט מונה אינג' מנחם המר לבורר לצורך ישוב המחלוקות הנובעות מהבניה וכן לגבי אלה הנובעות מהליך הרישום.

יצוין כי בהסכם מיום 21.4.10 נכללה תניית בוררות לפיה כל מחלוקת שתתעורר בקשר לביצוע עבודות הבניה נשוא ההסכם או בקשר לתשריטים אותם יהיה על הצדדים להגיש בקשר לתיקון צו ותקנון הבית המשותף, יהיה כל אחד מהצדדים רשאי להעבירה תוך מתן הודעה בכתב על כך לצד השני להכרעת אינג' מנחם המר, אשר השיקול העיקרי, אשר ינחה אותו בהחלטתו, הינו כי החלטתו תואמת, ככל האפשר, את הסכמות הצדדים בהסכם זה. כאמור, בית המשפט המחוזי בחיפה שדן בהמרצת הפתיחה הקודמת (ה"פ 43950-02-13) הציע להעביר את המחלוקות לבורר והצדדים הסכימו להצעה זו.

ביום 3.3.14 נחתם הסכם הבוררות. בהתאם להסכם הבוררות חלה הבוררות על המחלוקות הנובעות מההסכם מיום 21.4.10 לרבות תיקונו מיום 6.8.10, לרבות ליקויי בניה, ליקויי ביצוע וצורך בהריסת מדרגות או כל חלק אחר, וזאת על פי היתר הבניה המאושר וההסכמים בין הצדדים.

פסק הבורר:

באשר לתביעת הלחמי הבורר קבע כך:

בכל הנוגע לפגיעה בגג רעפים של הלחמי, שנבנה לפני ביצוע המעלית ולטענת הלחמי התלכלך בבטון בזמן עבודות השלד של המעלית ומהלכי המדרגות קבע הבורר כי בביקור במקום הבחין בכתמי בטון קטנים שניתן להסיר מהרעפים וכי עבודת ניקוי הרעפים על ידי קבלן מרזבים תעלה 2,000 ₪.

באשר לטענת הלחמי כי על איתי להרוס על חשבונם את שני גרמי המדרגות הישנים ולבצע את עבודות הגמר של משטח החניה, פיר המעלית וגרמי המדרגות החדשים שנבנו על ידי איתי, קבע הבורר כי על פי ההסכם המחויבות של איתי להריסת המדרגות היא ברורה ורשומה מפורשות בהסכם. לעניין טענת איתי שאין לבצע עבודות בתחום הדרך קבע הבורר שמשפחת איתי ביצעה עבודות בתחום הדרך – יציקת חלק ממשטח החניה. נקבע כי משפחת איתי הייתה צריכה לבצע את הריסת המדרגות מתחת למשטח הבטון שיצקה מעליו עבור החניה, שגם הוא בתחום הדרך העירונית העתידית. נקבע כי עלות הריסת המדרגות הייתה חלק ממחויבות משפחת איתי על פי ההסכם ולכן עליהם לשאת בעלות זו, כולל פינוי למקום שפיכה מאושר, בסך 25,000 ₪.

הבורר ציין לעניין זה שהינו סבור שהריסת המדרגות יכולה להתבצע על פי ההיתר הקיים בו רשום מפורשות מדרגות להריסה ואינה מצריכה היתר נוסף. כן ציין הבורר שבמידה שמשפחת הלחמי תחליט להרוס את המדרגות ולשפר את הגימור באזורים אלה, משפחת איתי תהיה מנועה מלהגיש כל התנגדות לעבודות אלה (בין אם הן נראות להן חוקיות ובין אם לאו).