הפ"ב 44566-12-13 טנן ואח' נ' אי.אל.אס. ריל אסטייט ישראל ואח'

לפניי בקשה לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה, להבטחת קיום פסק הבוררות שניתן ביום 26.11.13 על ידי מותב של שלושה בוררים בבית הדין הרבני בבני ברק, במסגרתו חויבו המשיבים בתשלום של 1,192,093 יורו (להלן: "פסק הבוררות").

העובדות בתמצית

1. המבקש 1 והמשיבים קשרו קשר עסקי לרכישת קרקע בפולין, ולצורך כך הקימו את חברת B.P.S (להלן: "העסקה"). בסופו של יום לא נרכשה הקרקע, מטעמים שונים. המבקשים טענו, כי המשיבים הפרו את ההסכמים שנכרתו בין הצדדים והתנהלו באופן שהביא להפסד כספי ניכר. בהתאם לתניית הבוררות, הועברה המחלוקת האמורה להכרעתו של בית הדין הרבני בבני ברק.

    

2. ביום 26.11.13 ניתן פסק הבוררות, אשר קבע, כי המשיבים הפרו מצגים והתחייבויות שנתנו למבקשים בקשר לעסקה. כתוצאה מהתנהגותם של המשיבים, ירדו לטמיון כספים שהשקיעו המבקשים לצורך ביצוע העסקה. עוד נקבע בפסק הבוררות, כי חלק מהכספים שהושקעו על ידי המבקשים נגנבו בידי מי שהוצגו על ידי המשיבים כמנהל החברה וכבא- כוחה של החברה. כך קבע בית הדין:

    

   "כל הכסף הלך לטמיון בגלל שא"א לקבל היתרי בניה בשטח זה וחלקו של הכסף נגנב. בגניבה היו מעורבים לפחות שני רמאים [מנהל החברה ברגר ועוה"ד של החברה שיקורסקי"] גם בהנחה שהנתבעים לא ידעו משום דבר ולא חשדו אותם, עדיין כל ההפסד הוא בשפיעה מוחלטת של הנתבעים. לו היו הנתבעים מקיימים רק קצת מהתחיבויותיהם ומשחררים כספים כפי התחייבויותיהם לתובעים לא הי' קורה כל ההפסד והיו מתגלים הגניבות והרמאויות והנוכלויות של המנהל והעו"ד מבעוד מועד ובכל שלב של הפרויקט. וזה לבד סיבה לחייב את הנתבעים במעגל הזה." (סעיף 1 לפסק הבוררות).

    

   כאמור, המשיבים חויבו בתשלום של 1,192,093 יורו, אשר ישולמובחמישה תשלומים

   שווים כל חודשיים, החל מיום 15.12.13.

    

    

3. ביום 23.12.13 הגישו המבקשים בקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 44566-12-13) וביום 7.1.14 הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הבוררות, במסגרתה טענו, כי לא נשמעה עדותו של המבקש 1 (הפ"ב 12586-01-14).