הפ"ב 43200-10-14 - פסקדין

1.בפני בקשת המבקשים למינוי בורר על פי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, (להלן: "חוק הבוררות"), אשר ישמש כערכאת ערעור על פסק הבורר שניתן על ידי כב' הבורר עו"ד אליהו בוסקילה, ביום 9.9.14, וזאת בהתאם לשטר הבוררין לפיו הוסכם על ערכאת ערעור של בורר יחיד.

2.בהחלטה, מיום 28.12.14, דחיתי בקשה זו מחמת האיחור בהגשתה. בית המשפט העליון קבע אחרת והנני נדרשת כעת לבקשה גופא – מינוי בורר להליך הערעור עליו הסכימו הצדדים.

3.ערב הדיון שהתקיים בפני הגישו הצדדים בקשות שתיים :

האחת בקשת המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") ליתן צו המונע ו/או מעכב יישום החלטות הבורר שניתנו לאחר מתן הפסק – והן החלטות מיום 2.4.15; מיום 24.2.15; ומיום 19.4.15.

לטענת המבקשת הבורר סיים את מלאכתו בפסק מיום 9.9.14 ועל כן מנוע הוא מלהוציא תחת ידיו החלטות שכל כולן יש בהן כדי לקבוע את אופן יישום הפסק שאין הוא מוסמך לעשות כן.

השניה בקשת המשיבים לדחות את הבקשה למינו בורר ו/או לעכב הדיון בה נוכח העובדה, כי המבקש מס' 2 (להלן :"המבקש") מצוי בהליכי כינוס נכסים בתיק פשיטת רגל וכי מונה מנהל מיוחד על נכסיו. בהתאם נטען כי לא רק שיש לעכב ההליכים בהם נקט המבקש יש לעכב אך ההליכים מצד המבקשת מאחר והמבקש אינו יכול עוד לקבל החלטות באשר לעסקיו – לרבות בהליך זה.

4.במהלך הדיון שהתקיים בפני הסכימו הצדדים לקבוע את זהותה של ערכאת הערעור ולפיה מקובל על הצדדים כי הערעור יתברר בפני הבורר, כב' השופט בדימוס אורי גורן.

אלא, שבעוד שהמבקשים טענו כי פסק הבוררות שניתן על ידי הבורר, הינו פסק דין סופי המאפשר להם למצות הליך ערעור, ובהתאם טענו כי החלטות הביניים שהוציא תחת ידיו הבורר, לאחר מתן פסק הדין הינן בבחינת חריגה מסמכות ועל כן יש להורות על ביטולן. טען מנגד ב"כ המשיבים, כי המדובר בפסק בורר חלקי מאחר וסוגיה שנוגעת להתחשבנות שבין הצדדים טרם מוצתה ולכן גם מינה הבורר רו"ח על מנת שיבצע התחשיבים הנדרשים בנדון וכי הליך זה נמצא בפני בירור בפני כב' הבורר.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בנדון, וחזרתי ועיינתי בפסק הבורר מיום 9.9.14 וכן בהחלטותיו מיום 2.4.15, מיום 19.4.15 ומיום 24.2.15, עולה על פניו, כי הבורר טרם סיים את מלאכתו וכי פסק הדין שניתן ביום 9.9.14 הינו פסק דין חלקי וכי נדרשת השלמה של הליך הבוררות, בכל הנוגע לביצוע תחשיבים. לצורך כך מינה כב' הבורר רו"ח כמומחה מטעמו לסייע בידו במלאכת ההתחשבנות. הבורר חזר וציין הן בפסק החלקי והן בהחלטותיו לאחר מכן כי מדובר בפסק חלקי וכי טרם סיים מלאכתו לפיכך, אין לראות בפסק שניתן ביום 9.9.14 כפסק היכול להיות מושא להליך ערעור – במסגרת הליך בוררות.

אין באמור כדי לחסום דרכן של המבקשות לטעון טענותיהן כנגד פסק הבורר ולאחר מכן כנגד החלטותיו, הן במסגרת הליך הערעור ולאחריו הליך אישור ו/או ביטול פסק הבורר.

משגילה הבורר דעתו בהחלטותיו הנ"ל כי טרם סיים את מלאכתו, יש לכבד החלטת הבורר ולו בשלב זה של הדברים.