הפ"ב 43154-02-16 - פסקדין

לפני בקשה שנייה של המבקשת, לבטל פסק בוררות, שניתן בסכסוך שבינה למשיב.

פסק הבוררות, נשוא הבקשה הנוכחית, ניתן ביום 14.1.16, על ידי "בית דין צדק לענייני ממונות שע"י הרבנות הראשית באר שבע" (להלן: "הבורר"). נשוא הסכסוך - מחלוקת בדבר הכספים המגיעים למשיב, קבלן בניין, בעבור בניית בית-כנסת, בשכונת רמות בבאר שבע, שהקמתו ניזומה על ידי העמותה המבקשת.

הפרטים החיוניים להכרעה יובאו בתמצית.

עם סיום עבודות הבנייה, שהזמינה המבקשת מהמשיב, התגלע סכסוך כספי, בנושא ההתחשבנות הסופית בפרויקט, כאשר הצדדים נחלקו בשתי סוגיות: מהי יתרת התמורה שיש לשלמה, בגין העבודות, ומהו הקיזוז, מתוך היתרה, שמותר למבקשת לבצע, בשל לקויי בנייה שאותרו במבנה. הפערים בנטען ביחס לשווי לקויי הבנייה היו משמעותיים ביותר, וזוהי הנקודה הקריטית גם בגלגול הנוכחי של הפרשה.

הבורר פסק, בשעתו, בשני העניינים שעמדו להכרעתו. החיוב שהושת על המבקשת, בגין עבודות המשיב, בניכוי מה שכבר שולם, הועמד על 213,800 ₪, וסכום הקיזוז שאושר בגין ליקויי בניה, הועמד על 24,870 ₪.

המבקשת, שדעתה לא הייתה נוחה, הן מגובה הסכום שחויבה לשלמו, והן ממיעוט היקף הקיזוז, בגין ליקויים, כפי שאושר לה, הגישה בקשה לביטול הפסק (להלן: "הפסק המקורי"), בעילות שונות שלפי סעיף 24 של חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), והמשיב, מצדו, ביקש שהפסק יאושר, לפי סעיף 28 של החוק.

לאחר בירור הטענות ההדדיות, שנעשה במסגרת תיק הפ"ב 52726-01-15, ניתן פסק דין, על ידי, ביום 27.5.15 (להלן: "פסק הדין").

בפסק הדין, נדחו טענות המבקשת ביחס לקביעת התמורה המגיעה למשיב, שבעטיין עתרה לביטול פסק הבורר. עם זאת, ביחס להיקף הקיזוז, התקבלו מקצת טענותיה, משום שמצאתי, שההליך שעל סמכו נקבע סכום הקיזוז, על ידי הבורר, לא היה נקי מספק, במישור השקיפות והצגת מסד הנתונים שבבסיסו לעיון הצדדים, ולמתן אפשרות להתייחס אליו, ועל כן, ומנימוקים, שאין צורך לחזור עליהם במלואם כעת, מצאתי, שיש מקום להחזרת הפסק המקורי לבורר לשם עיון מחדש והשלמה, בסוגיה ממוקדת זו של תמחור הליקויים ברי הקיזוז. בקביעת מהות הליקויים הללו, כשלעצמם, לא נמצאה עילה להתערב.

הפסק המקורי, יש להטעים, לא בוטל, כמכלול, ואף לא אושר, ולו בחלקו, אלא, הוחזר להשלמה במישור ספציפי זה, תוך מתן ההוראות הבאות: