הפ"ב 42096-05-16 בוני סומייל בע"מ נ' איצקוביץ ואח'

1.המבקשת עותרת למינויו של בורר שיכריע בסכסוך שבינה לבין המשיבים, הנסב על הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 01.12.2005 (להלן-ההסכם). עיקרו של ההסכם בכך שבמסגרת ויתור הדדי של הצדדים על טענות האחד כנגד האחר, תפעל המבקשת על מנת להסיר משכנתא הרובצת על חלקם של המשיבים במקרקעין ותינתן לאחרונים אופציה להצטרף בתנאים שווים לעסקה עתידית למימוש המקרקעין.

הבקשה למינוי בורר נסמכת על הוראת סעיף 4 להסכם, לפיה

"הרב מרדכי קרליץ ממונה כבורר בלעדי בכל חילוקי הדעות בין הצדדים, לרבות בשאלת פיצוי איצקוביץ במקרה של הפרת ההסכם. הוא לא יהיה חייב לנמק את פסקו ולא יהיה כפוף לסדרי הדין. חתימה על הסכם זה כמוה כחתימה על שטר בוררין".

2.המבקשת טוענת כי נוכח סכסוך שנתגלע "בנוגע לעניינים נשוא ההסכם" ולא נמצא לו פתרון מוסכם, פנתה לרב קרליץ על מנת שישמש בורר, אך הלה סירב "לנוכח עניין אישי שיש לו בסכסוך" (סעיף 11 לבקשה). המשיבים לא נענו לבקשתה למנות בורר מוסכם אחר. נוכח החשש כי הפניית תביעתה העיקרית לבית המשפט תגרור פגיעה במוניטין שלה בקרב הקהילה עליה נמנים שני הצדדים, מבוקש על ידה "למנות בורר שהינו רב מוכר או דיין שיכריע על פי דין תורה" (סעיף 10לתשובה לתשובה). לגישתה, יש לקיים הסכמי בוררות ולהעדיף פירוש המכיר בתוקפם, מה גם שלבית המשפט יתרון יחסי על פני בורר אחר בהכרעה בסכסוך המסוים.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה, ובפיהם הטענות הבאות: בניסיון קודם להתדיין בפני הרב קרליץ, לפני שנים אחדות בהתייחס לדרישת המבקשת כי המשיבים ישאו בעלויות הסרתה של משכנתא על חלקה 13 הסכים הרב קרליץ לשבת בדין, והייתה זו דווקא המבקשת שסירבה לכך; "לא נאמר... [בבקשה]... מה מהות הסכסוך הנטען", ומסתבר שמדובר בתביעה שהתיישנה; בפנייה למשיבים קודם להגשת הבקשה, לא נכלל, בניגוד לדרישת החוק, שם של בורר חלופי שיישב בדין; לא בוסס כי הרב קרליץ מסרב לשמש בורר, כאשר מלכתחילה ההסכמה לקבלו כבורר נעשתה כיוון שלצדדים הייתה היכרות אישית עמו, וידיעותיו האישיות באשר להשתלשלות העניינים, שמקורה בכך ששימש כ"מנכ"ל בעלי המקרקעין במתחם-חברת 'היכלי בידור'", ועל כן אין מקום למנות בורר חליפי.

4.ביום 20.09.2016, לאחר השלמת סבב כתבי הטענות מטעם הצדדים, הגישו המשיבים בקשה להוספת "תצהיר משלים", בה ציינו כי הרב קרליץ הביע בפני המשיב את נכונותו לשמש בורר, "ובלבד שסמכותו לא תצומצם, כך שהוא מוסמך לדון ולהכריע בכל המחלוקות בין הצדדים במתחם סומייל- כאמור בסעיף 4 להסכם". בתגובתה ביום 06.10.2016 השיבה המבקשת כי בא-כוחה פנה לרב קרליץ, וזה השיב כי אף שבעבר היה נכון לשמש בורר, לו יורחבו גבולות סמכותו מעבר להסכם שבין הצדדים, הרי "... נכון להיום אין לו עניין להיכנס בין הצדדים ולשמש כבורר".

בהחלטת בית המשפט מאותו יום נקבע כי

"ניתנת למשיבים ארכה של 10 ימים על מנת להמציא לבית המשפט אישור מאת הרב קרליץ בו ייאמר כי הוא מוכן לשמש כבורר בין בעלי הדין בתיק שלפניי ובסכסוך עליו חלה תנית הבוררות, ללא מגבלות... לא יוגש אישור שכזה – יסיק בית המשפט ללא צורך בהחלטות נוספות כי הבורר הנקוב סירב לקבל עליו את המטלה".

חלף הגשת אישור מטעם הרב קרליץ, שלא הוגש, הגישו המשיבים ביום 26.10.2016 הודעה בה ציינו כי "...הרב קרליץ הודיע באופן הברור ביותר שלא חזר בו במאומה, ועודנו מוכן ומזומן לשמש כבורר – ללא כל התניה, אלא שהוא נמנע להוציא מתחת ידו מסמך כאמור, בנימוק שהוא ניטראלי ומסרב לנקוט עמדה פוזיטיבית שתתפרש כנטיה לצד זה או אחר".

5. משהחלטת בית משפט קובעת באופן הברור ביותר כי אם "לא יוגש אישור שכזה – יסיק בית המשפט ללא צורך בהחלטות נוספות כי הבורר הנקוב סירב לקבל עליו את המטלה", ומשהדעת נותנת כי בורר מוסכם, שנאות לקבל עליו את עול הבוררות, לא יימנע מחתימה על מסמך בן שורה אחת בו יודיע לבית המשפט על הסכמתו- אין לי אלא לצאת מנקודת הנחה, כפי הטיעון הראשוני, כי הבורר מסרב לקבל עליו את הבוררות המסוימת באופן המוגדר בהסכם.

על בסיס הנחה זו יש לברר אפוא את הבקשה המונחת לפני.

6.בחינת טענות הצדדים לגופו של עניין מעלה כי לא קיימת ביניהם כל מחלוקת על אותנטיות ההסכם, על תוקפו, על קיומה של תנית בוררות תקפה בהסכם, כמו גם על קיומו של סכסוך כלשהו ביניהם שטרם נפתר בנושא הקשור להסכם, הגם שפרטיו המדויקים והמלאים לא הובהרו בטיעוני מי מהצדדים.

7.סעיף 8(ב)(2) לחוק הבוררות מורה כי: "לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה... יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו". פניית המבקשת למשיבים מיום 01.02.2016 אמנם לא נקבה בשם בורר מוצע, ונאמר בה רק כי "לימים הרב קרליץ סירב לשמש כבורר. אנו מבקשים כי תציעו שמות של מספר בוררים המקובלים עליכם על מנת שנוכל לבחור בורר שיהא מקובל על שנינו לברור בעניין שבנדון ולפתור המחלוקות שנתגלעו", אך איני רואה בכך בלבד סיבה לדחיית הבקשה.