הפ"ב 41393-07-15 חברת טקסס אחזקות בע"מ נ' אינדיג ואח - פסקדין

1.לפניי בקשה להטלת עיקולים זמניים שמבקשת המבקשת (להלן: "טקסס") להטיל על נכסים וזכויות השייכים למשיב 1 (להלן: "אינדיג") ולמשיבה 2 (להלן: "סאפרדל") (שייקראו להלן יחד "המשיבים").

2.הבקשה מתבססת על סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות ונשענת על תנית הבוררות הקיימת בסעיף 14 להסכם הנטען בין הצדדים מיום 23.6.08. על פי אותה תנייה, הצדדים הסכימו כי כל מחלוקת בעניין אותו הסכם ו/או הסכם קודם, תימסר להכרעתו של בורר, כאשר זהות הבורר תיקבע על ידי ב"כ הצדדים ובהעדר הסכמתם, ימונה הבורר על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל.

3.התיק הועבר תחילה להחלטת כב' הרשמת עירית כהן וביום 21.7.15 ניתנה החלטה לפיה על טקסס להפנות לפסיקה לפיה די במשלוח מכתב על רצון ובקשה לקיום בוררות, כדי להקנות לבית המשפט סמכות להטיל עיקול. כמו-כן, נדרשה טקסס להבהיר, האם פנתה ליו"ר לשכת עורכי הדין על מנת שימנה בורר ומהו הקשר בין משלוח המכתב לפי סעיף 8(ב) לחוק הבוררות לבין הסמכות של בית המשפט להטיל עיקול. בהודעת המבקשת מיום 22.7.15, הופנה בית המשפט לרע"א 102/88 מעדני אווז הכסף בע"מ נ' CENT OR S.A.R.L פ"ד מב(3) 201, שבו נקבע כי בית המשפט מוסמך להטיל עיקול לפי חוק הבוררות גם בטרם מתמנה הבורר ואף טרם הגשת התביעה, כל עוד נשלח לצד שכנגד מכתב לפי סעיף 8(ב) כאמור. כן צוטטה פסיקה נוספת בנדון. עוד הוצגה הבקשה למינוי בורר שנשלחה ליו"ר לשכת עורכי הדין ביום 23.7.15.

4.בעקבות דברים אלה, התקיים דיון במעמד צד אחד לפני ס. הנשיא כב' השופט דרורי. בהחלטה מיום 23.7.15 קבע כב' השופט דרורי כי ניתן לתת במעמד צד אחד צווים ארעיים בדבר עיקול המקרקעין, הזכויות והמניות הנזכרים בבקשה. עם זאת, קבע, כי לא יינתן עיקול על כלי רכב בדרך של פגיעה בו אלא בדרך של רישום וכי לעניין חשבונות הבנקים העיקול יהיה רק על חשבונות מט"ח או ניירות ערך ולא על חשבונות עו"ש. באשר למתן צו להגבלת שימוש האוסר על אינדיג לעשות כל דיספוזיציה ב-12 החברות הזרות הרומניות והקפריסאיות המפורטות בכותרת הבקשה וכן בחברת "שלרון" המחזיקה 31, קבע בית המשפט, כי הצו ינוסח כצו אישי כלפי אינדיג וסאפרדל שכן אין לבית המשפט סמכות כלפי תאגידים הרשומים מחוץ לישראל. עוד הורה בית המשפט על הפקדת ערבות של שני ערבים וכן על הפקדת סך של 250,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית כתנאי למתן הצו, ועל קיום דיון בפני שופט תורן בתוך 7 ימים.

5.לאחר שהופקדה הערובה הוצא צו עיקול ארעי ביום 24.7.15. בין היתר, הורה בית המשפט בצו על הטלת עיקול ארעי ברישום על שמונה נכסי נדל"ן הרשומים בישראל בלשכות רישום המקרקעין וכן הטלת עיקול ברישום על שני הרכבים המפורטים בבקשה.

6.ביום 30.7.15 התקיים דיון בבקשה בפני כב' השופט נועם. ב"כ המשיבים טען כי לא היתה מסירה אישית למשיבים לפי החלטת בית המשפט והבקשה הונחה ליד דלת דירה שבבעלות בנו של אינדיג שבה הוא מתגורר מעת לעת. לטענת ב"כ המשיבים יש למשיבים שורה של טענות משפטיות וכן מחלוקות עובדתיות "דרמטיות" בין הצדדים. לפיכך, המליץ בית המשפט להכין תצהיר שהוגש לפניו למחרת היום, אולם ב"כ המשיבים ביקש דחייה של יומיים שלושה. בסופו של יום, הוחלט לאפשר למשיבים להגיש תגובה לבקשה ולתמוך אותה בתצהיר והדיון נדחה ליום 3.8.15 והתקיים בפניי.

7.יודגש, כי טענותיהן העיקריות של המשיבים הם כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, בחוסר ניקיון כפיים ותוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. זאת כאשר רק בחלוף 8 שנים מן המועד נעשה ההסכם הנטען בין הצדדים, נשוא הבקשה, מצאה המבקשת לנכון לפתוח בהליכים משפטיים. עוד נטען, כי לא ברור מתוך הבקשה מי היא טקסס ומי הם בעליה, מי הם הדירקטורים שלה ומהי פעילותה ומדובר בחברת "אוף שור", המצויה במדינת אנגוילה. בנוסף, לא ברור מה הקשר שבינה לבין המצהירים מטעמה המגדירים עצמם כבעליה, מר מנחם איתן (להלן: "איתן") ומר זאב זלצמן (להלן: "זלצמן"). עוד נטען כי על ההסכם הראשון מיום 22.1.07 שהציגה טקסס מופיעה חתימתו של אינדיג בלבד, ההסכם השני מיום 23.12.07 חתום על ידי עו"ד ניל סמולט והחתימה לכאורה של אינדיג על המסמך מזוייפת. גם ההסכם השלישי מיום 23.6.08 שעניינו מתן אורכה לאינדיג לצורך השבת ההלוואה לכאורה לטקסס הוא מזוייף, אינו נושא את חתימת אינדיג, ועל פניו מצויין, כי הוא נחתם בבוקרשט שעה שאינדיג מעולם לא נפגש עם עו"ד סמולט באותה עיר. עוד נטען, כי החתימות המופיעות על גבי ההסכם השני והשלישי, לפי בדיקה ראשונית של גרפולוג מטעם אינדיג, נעדרות התאמה לחתימתו של אינדיג. בנוסף נטען, כי טיוטת הסדר שנשלחה לעו"ד גזית ב-2013 וצורפה לבקשה מעולם לא נחתמה על ידי הצדדים.

8.באשר לעיקולים נטען, כי לא הונח בסיס לכך שסאפרדל הינה בבעלות אינדיג והוא אינו רשאי לייצגה בהליך זה וכן כי הבקשה עצמה לא הומצאה לסאפרדל. עוד נטען, כי אין כל יסוד לחשש שאי מתן צו עיקול יכביד על ביצוע פסק הדין. על פי הנטען, המסרון ששלח אינדיג לאיתן ביום 9.7.15, לאחר קבלת מכתב הדרישה לפנות לבוררות, שבו נאמר "תודה על מכתב האהבה, אני כבר מאמין על הכל, אני עברתי גיהנום ויסורי איוב, עכשיו תורכם עד שאני קבור באדמה וזה מה שאתם רוצים, אלחם עד שאורידכם לשאול תחתיי או איתי ניפגש בגיהנום (3 פרצופי שטן)" הוא תגובה אמציונאלית של אדם שנפל קורבן למעשי רמייה קשים מצד איתן וזלצמן. עוד נאמר, כי אין כל יסוד לטענות שאינדיג מתנהג בצורה חמקנית בנכסיו, מחזיק בחברות באמצעות חברות זרות ברומניה ונכסיו בישראל רשומים על שם בנו ודודתו הקשישה. בנוסף נטען, בהתייחס לסירובו של אינדיג להעביר על שמה של טקסס את מניותיו בספארדל כי אינדיג אינו בעל מניות בחברה, ומשכך אין ביכולתו להעביר את מניותיה. בנוסף נאמר, כי אינדיג לא התחמק מפניות טקסס ותמיד ענה לכלל פניותיה והיה בקשר רציף עם איתן. עוד נטען, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק ומכריע לטובת אינדיג משום שהטלת העיקולים על נכסיו לא רק שתסכל את פעילותו העסקית השוטפת אלא גם תפגע במוניטין שלו פגיעה קשה.

9.למעשה, כפי שעלה מהדיון שהתקיים בפניי, המחלוקת העיקרית איננה בדבר עצם קיומו של חוב של אינדיג כלפי טקסס בגין השקעתה במיזם מקרקעין ברומניה ,אלא האם מדובר בהחזר השקעתה של טקסס בעסקה ברומניה, שאינדיג אינו מתכחש להסכמתו להחזירה "מתוך גישה מוסרית", או בהחזר שהפך במסגרת ההסכמים בין הצדדים להלוואה הנושאת "ריבית של מאפיה של 18%" כלשונו, שבהם כופר אינדיג מכל וכל (ראו את דבריו, בעמ' 24-25 לפרוטוקול). עוד עולים הדברים מהסדר הפשרה שאליו הגיעו הצדדים במהלך הדיון לאחר חקירתו של איתן ולפני חקירות של אינדיג כמופיע בעמ' 18 לפרוטוקול, הסדר ממנו חזרו בהם לבסוף. בנוסף, עולה מהמסמכים שהוצגו לאינדיג במהלך חקירתו הנגדית ובהם מב/7, מב/8, מב/9, מב/10, מב/11, מב/15, מב/19 ומב/20, כי אינדיג, באמצעות באי כוחו, הכיר לאורך השנים עקרונית בהתחייבותו הנובעת מההסכם מיום 23.6.08 לשלם לטקסס חוב בסך 2,968,000 יורו נכון לאותו מועד בצירוף ריבית שנקבעה בהסכם. כמו-כן, עולה מאותם מסמכים כי אינדיג הציג עצמו כנציגה של ספארדל וחלק מן ההסדר אמור היה להיות כרוך בהעברת מניות של ספארדל על ידו כבטוחה לטקסס.