הפ"ב 38809-03-14 אמפייר ביו- מדיקל דיויסיס בע"מ נ' נחום - פסקדין

בפניי בקשה להעברת בורר מתפקידו ומינוי בורר חלופי במקומו.

התובעת, חברת אמפייר ביו-מדיקל דיוייסיס בע"מ (להלן: "אמפייר") הינה חברה אמריקאית העוסקת בפיתוח ושיווק ציוד ומכשור רפואי (ויצוין, כי במקור הוגשה הבקשה על ידי ארבעה מבקשים, כאשר המבקשים 2 – 4 נמחקו בהחלטת בית המשפט מיום 8.2.15).

המשיב, מר נחום צבי (להלן: "נחום") הינו ממציא של שיטה ומכשיר להגברת זרימת הדם לצורכי טיפול בחולי סוכרת. כפי שעולה ממכלול העדויות והמסמכים שבתיק, בשנת 2005 יצר נחום קשר עם מר יעקב בריזל (להלן: "בריזל"), הבעלים של מניות אמפייר, וביקש לעניין את בריזל ואת החברה שבבעלותו בתחום הריפוי באמצעות הגברת זרימת דם בעורקים, וספציפית בהמצאה של נחום בתחום האמור.

בין נחום לבין בריזל נחתמו מספר הסכמים שמטרתם קביעת פרטי שיתוף הפעולה ביניהם, ובגדרם נחתם הסכם ביום 27.2.07 (להלן גם: "הסכם 2007"), לפיו הסכים נחום להעביר את זכויותיו בהמצאה לידי אמפייר, ומנגד התחייב בריזל לשלם למשיב סכום כסף.

לטענת בריזל, נחום הפר את ההתחייבויות שקיבל על עצמו בהסכם האמור, ועל כן דרש בריזל כי תתקיים בוררות ביניהם לשם ההכרעה במחלוקת שהתעוררה בין הצדדים כאמור. לטענת ב"כ המבקשת, את הבסיס לדרישתו של בריזל לקיום בוררות יש למצוא באותו הסכם מיום 27.2.07.

בבוררות שהתקיימה בין הצדדים, הוגשו כתבי טענות, לרבות תביעה של בריזל נגד נחום ותביעה שכנגד שהגיש נחום נגד בריזל, כאשר כל צד טען להפרות של ההסכמים שביניהם והנזקים שנגרמו בעקבותיהן. ביום 5.4.12 נתן הבורר, עו"ד מנחם שח"ק, את פסק דינו, בו קיבל חלקית את תביעתו הכספית של נחום, ובין היתר חייב את בריזל בתשלום לנחום בסך 59,730 דולר ארה"ב.

כעת מבקשת אמפייר להפעיל את סעיף הבוררות שבהסכם 2007, על מנת שתגיש היא תביעה נגד נחום בגין הנזקים אשר לטענתה גרם לה נחום בהפרת ההסכמים האמורים, כאשר, לסברת המבקשת, הבוררות הקודמת - אשר הסתיימה, כאמור, בפסק דינו של הבורר עו"ד שח"ק בשנת 2012 - הייתה מצומצמת אך ורק לתביעות ההדדיות שבין בריזל לבין נחום בפן האישי שלהם; ועל כן, אין בפסק הבוררות האמור כדי למנוע מן החברה או לחסום בעדה מלהגיש תביעה משלה בגין אותן הפרות אשר לטענתה הפר נחום את ההסכמים המחייבים ביניהם. בתמיכה לטענה זו מפנה ב"כ המבקשת לקביעת הבורר בדברי הקדמתו לפסק דינו, בו נאמר מפורשות כי הצדדים עצמם הקפידו שלא להסכים להחיל את הסכם הבוררות אלא על הצדדים הפרטיים בלבד, ואף ציין בדבריו כי כתוצאה מכך, לא הייתה כל אפשרות לפתור את הסכסוך בכללותו.

בהקשר זה מציינת ב"כ המבקשת, כי לפי סעיף הבוררות אשר לטענתה מופיע בהסכם 2007, הוסכם כי מר מיכאל הלברשטאם (להלן: "הלברשטאם") ישמש כבורר בין הצדדים. ברם, הלברשטאם הודיע כי הוא אינו מסכים לקבל על עצמו את המינוי (זאת, בין היתר, לטענת ב"כ המבקשת, לאחר שניסה הלברשטאם מספר פעמים ללא הצלחה להזמין את נחום להופיע בפניו לצורך קיום הליך של בוררות). מסיבה זו פונה המבקשת עתה לבית משפט זה על מנת לתת תוקף להתפטרותו של הלברשטאם, למנות במקומו בורר חלופי ולחייב את נחום להשתתף בהליך בהתאם להתחייבותו בהסכם 2007.

לטענת ב"כ נחום, אין כל בסיס לבקשת המבקשת, ודינה להידחות.