הפ"ב 37333-08-13 י.ע.ו. חברה לבניה פיתוח והשקעות בע"מ נ' גפן ניצנים קבלנות והשקעות בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 5.8.13 על ידי הבוררת, עו"ד רונית אדהאן, בסכסוך כספי שבין המבקשת, י.ע.ו. חברה לבניה פיתוח והשקעות בע"מ לבין המשיבה, גפן ניצנים קבלנות והשקעות בע"מ, והקשור לביצוע פרויקטים לבניה בישובים אלעזר ונווה דניאל.

כפי שמפרטת הבוררת, המשיבה הביאה את שני הפרויקטים האלה למבקשת, וביקשה את חסותה לביצועם. המשיבה הייתה חברה צעירה בהתהוותה, ועל אף שהישובים הכירו אישית את היזמים מטעם המשיבה, ביקשו להתקשר עם חברה מוכרת, בעלת נסיון מוכח, מוניטין, סיווג מוכר כקבלן וחוסן כלכלי. משכך, הוסכם בין הצדדים כי ההתקשרות מול הישובים תהא ע״י המבקשת, אך המשיבה תבצע את העבודות בפועל כקבלן משנה של המבקשת.

לאור הסכמה זו, י.ע.ו. התקשרה עם שני הישובים בהסכמי בנייה: ההסכם עם אלעזר מיום 13.12.93 וההסכם עם נוה דניאל מיום 1.2.94. במקביל, נחתמו בין הצדדים שני הסכמים - ההסכם לגבי היישוב אלעזר מיום 19.1.94, וההסכם לגבי היישוב נוה דניאל מיום 25.5.94.

לאחר שנקלעו הצדדים לסכסוכים רבים ומגוונים בנוגע לביצוע הפרוייקטים ואופני המימון להם, עברו הצדדים למסלול של בוררות בשנת 2001. הבוררות האמורה התנהלה מכוח סעיף בוררות המופיע בהסכמים האמורים שבין הצדדים, אשר לצורך העניין זהים מבחינת ניסוחם, בשינויים המחויבים. בסעיף הבוררות – סעיף 10 להסכמים – נקבע כדלהלן:

א. כל הסכסוכים וחלוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים כתוצאה מהסכם זה וקיומו יובאו להכרעתו של בורר יחיד אשר זהותו תיקבע בהסכמת הצדדים, ובאין הסכמה ימונה הבורר על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין, אליו יפנו הצדדים או מי מהם.

ב. חתימת הצדדים על הסכם זה מהווה שטר בוררות, לפי חוק הבוררות (תשכ"ח – 1968). מוסכם בזאת כי הבורר יהיה פטור מדיני הראיות, אך יהא כפוף לדין המהותי ויהיה חייב לנמק את פסק-דינו.

ג. על הסכם זה יחולו דיני החוזים של מדינת ישראל.

יצוין, כי פסק הבוררות האמור נשוא הבקשה לביטול, מיום 5.8.13, הינו רק חלק ממכלול החלטות שניתנו על ידי הבוררת, החל מהחלטתה הראשונה ביום 1.5.2005, בה קבעה הבוררת עקרונית כי המבקשת חייבת לפצות את המשיבה בגין הפרות החוזים שבין הצדדים; ולטענת המבקשת, יש להתייחס למכלול ההחלטות האמורות של הבוררת שניתנו משך מעל שמונה שנים מאז ההחלטה הראשונה האמורה מ- 2005, כאל פסק בוררות סופי אחד, כך שבקשתה של המבקשת עתה מתייחסת למכלול פסקי הדין האמורים.

בהחלטת הבוררת האחרונה האמורה מיום 5.8.13 (החלטה 12 באוסף שצורף לבקשה שלפניי) הוציאה הבוררת מתחת ידה פסיקתא המסכמת את פרטי החיובים שהטילה על המבקשת, כדלהלן:

"בהמשך לפסק הדין מיום 1.5.2005, להחלטות שניתנו על ידי לאחר 1.5.05 במסגרת בוררות זו, ולחישוביו של רו"ח סרנת מיום 12.3.13 אשר קבעתי כי הינם מחייבים את הצדדים ומשלימים את הפסק מיום 1.5.2005, הנני מורה בזה, כדלקמן: -

1. הנתבעת [המבקשת לפניי – ב.ג.] תשלם לתובעת [המשיבה לפניי - ב.ג.] סך של 3,778,677₪, נכון ליום 28.2.2013, בתוספת ריבית בשיעור המהווה את הממוצע שבין שיעורי הריבית המאושרת שהייתה נהוגה בחשבונות חח"ד מעת לעת לבין שיעור הריבית המרבית בגין חריגה מאשראי בחשבונות החח"ד– שהייתה נהוגה מעת לעת בבנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 28.2.13 ועד לתשלום בפועל.

2.א. הנתבעת תשלם לתובעת בגין החזר ההוצאות בדירה בנווה דניאל סך של 439,102₪, נכון ליום 28.2.2013, בתוספת ריבית פריים בלבד או הפרשי הצמדה למדד, לפי הנמוך ביותר, מיום 28.2.2013 ועד לתשלום בפועל.

ב. הסכום האמור בסעיף זה, ישולם בתנאי ששני בעלי מניות התובעת יחתמו על כתבי ערבות אישיים, ללא הגבלה בזמן, ולפיהם הינם ערבים כלפי הנתבעת, ביחד ולחוד, להשבת סכום זה, כולו או מקצתו, ובצירוף ריבית פריים או הפרשי הצמדה, לפי הנמוך יותר, מיום קבלת הסכום עד השבתו, אם תמורת מכר הדירה בנווה דניאל לכשתימכר – תהא נמוכה מסך ההוצאות שהוצאו בגין הדירה. כתב הערבות ייחתם ויומצא לב"כ הנתבעת עד ליום 5.9.13."