הפ"ב 33198-12-15 רבן ואח' נ' בילוביץ ואח'

עתירת המבקשים להורות על ביטול מינויו של עו"ד משה פת כבורר בינם לבין המשיבים.

1.כעולה מהבקשה, עסקינן במינוי מטעם יו"ר לשכת עורכי הדין בהמשך לבקשת המשיבים למינוי בורר שנסמכה על סעיף 11 להסכם שנקשר בין הצדדים ביום 29.11.2005 שעניינו רכישה משותפת של נכס מקרקעין והקמת בניין חדש, הקובע כי:

"במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים בכל ענין הנוגע להסכם זה, לביצועו ולנובע ממנו, תועבר המחלוקת להכרעת בורר דן יחיד שיוסכם על הצדדים ובהעדר הסכמה כאמור תועבר המחלוקת להכרעת בורר דן יחיד שימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין".

2.נטען בבקשה כי בשנים 2009-2014 התנהלה בין הצדדים בוררות בפני עו"ד יהושע חורש בנוגע לתביעותיהם ההדדיות וניתנו במהלכה "פסק ביניים" מיום 15.10.2014 ובסופה "פסק בוררות" מיום 27.08.2014 (להלן- הבוררות הראשונה) נכון למועד זה קיימת בין הצדדים מחלוקת הנוגעת לרישומו של הבניין כבית משותף, הנובעת מסירובו של המשיב 2 לחתום על תקנון הבית המשותף עליו הסכימו בעלי הדירות האחרים (ששניים מהם אינם צדדים להסכם הבוררות). לדבריהם, בחודש ספטמבר 2015 קבלו הודעה מפתיעה בדבר מינויו של עו"ד פת כבורר. בקשתם מלשכת עורכי הדין לבטל את המינוי נענתה בהחלטה לקונית ובלתי מנומקת מיום 03.11.2015 לפיה "לאחר בחינת התיק הוחלט להשאיר את מינוי הבורר על כנו", והמבקשים הופנו לבית המשפט לצורך השגה על ההחלטה.

המבקשים טוענים כי כל הנושאים שבכוונת המשיבים להביא בפני הבורר שמונה כבר נדונו והוכרעו בבוררות הראשונה, ובשלב הנוכחי נותרו אך החיובים שהוטלו על הצדדים. ככל שנדרשת הכרעה נוספת בחיובים אלו, מן הראוי שיובאו בפני עו"ד חורש. נטען כי אי שביעות רצונם של המשיבים מהכרעותיו הקודמות של עו"ד חורש אינה עילה לעקיפתו בדרך של מינוי בורר אחר שידון מחדש באותם נושאים, וגם אם לא ניתן לחסום את המשיבים מלהגיש תביעת סרק, מן הראוי שלפחות ידון בה עו"ד חורש המכיר את הסכסוך וכך לסכל את "...ניסיונם החוזר ונשנה לכפות הליכים ארוכים ומיותרים שכל מטרתם להתיש את הצד האחר".

3.המשיבים טוענים כי הסכסוך החדש מתבטא בדרישתם לפיצוי מאת המבקשים בגין עיכובים ברישום הבית המשותף, ובחלוקת השטחים הכרוכה בכך, כמו גם בסירובם של המבקשים להעביר תיעוד הנוגע להוצאות הבנייה, וכי סכסוך זה התגלע לאחר מתן פסק הבוררות על ידי עו"ד חורש. הם מוסיפים וטוענים כי עת התבקש עו"ד חורש על ידי משיב 2 ביום 17.01.2015 לחייב את המבקשת 1 לפצותו בגין נזקים אלו ולמנות עורך דין לצורך הטיפול ברישום הבית המשותף (נושא שנפתר כבר במו"מ בין הצדדים), השיב הלה כי מדובר ב"...טענות המושתתות על עובדות שקרו לאחר מתן פסק הבוררות... בנסיבות אלו, איני סבור כי בסמכותי להידרש לדברים" (מכתבו מיום 19.01.2015). נטען כי משאין חולק כי תנית הבוררות עומדת בתוקפה ועל יסודה נערכה הפנייה ליו"ר לשכת עורכי הדין, ומשזה מינה בורר בהתאם להסכם, בית המשפט אינו מוסמך להחליף את החלטתו בשיקול דעתו.

4.מטיעוני הצדדים הבינותי כי לעת הזו קיים ביניהם סכסוך הנוגע להתאמת תקנון הבית המשותף בנוסח המוצע בידי המבקשים להסכמות הצדדים כפי שעוגנו ב"הסכם הצמדות וקידום רישום בית משותף" שאומץ ב"פסק ביניים" ביום 15.10.2009. לצד זאת, המשיבים טוענים כי הם זכאים לפיצוי בגין העיכוב ברישום, כמו גם לקבל תיעוד בגין הוצאות הבנייה. מבלי להביע דעה באשר לסיכויי טענות המשיבים, אף לא באשר לעמדת המבקשים לפיה מדובר בתביעות סרק, הרי נראה שהמדובר בנושאים הניתנים לבחינה במסגרת בוררות. השאלה שעלי להכריע בה מצומצמת לזהות הבורר, דהיינו, האם על הצדדים לשוב ולהתדיין בפני עו"ד חורש, או שמא בפני עו"ד פת.

5.הכלל הוא כי מלבד המקרים החריגים הקבועים בחוק הבוררות "ברגע שהבורר חתם על הפסק הוא הפך להיות functus officio ותפקידו כבורר הסתיים" [סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 758 (2005)].

מתיאור העובדות ע"י המבקשים נראה כי לשכת עורכי הדין מינתה את עו"ד חורש רק לצורך הסכסוך הראשון, ומכל מקום, לא הוגש כל מסמך ממנו ניתן להסיק על כוונה של מאן דהוא לראות בו כמי שהוסמך לשמש כבורר גם במחלוקות עתידיות שתתגלענה בין הצדדים ואין מדובר אפוא ב"בוררות מתמשכת" בה מופקד בורר אחד גם על סכסוכים עתידיים. משביום 27.08.2014 הוציא עו"ד חורש תחת ידיו "פסק בוררות" הכולל סעדים כספיים, ואשר אף המבקשים עצמם מגדירים אותו כ"פסק בורר סופי" (סעיף 3 לבקשתם), ומשעו"ד חורש עצמו הודיע כי סיים את תפקידו, נראה שאין מנוס מהמסקנה כי הבוררות הראשונה הסתיימה, וכי עו"ד חורש סיים את כהונתו כבורר. השכל הישר תומך אמנם בגישת המבקשים לחזור ולמנות בשנית את עו"ד חורש, שכן סביר להניח כי הוא מודע לפרטי עסקת היסוד ולרקע העובדתי, יתרון שיש בו כדי לייעל ולקצר את הבוררות הבאה, אף להוזיל אותה, אלא שאין בנמצא סיבה מבוררת על יסודה ניתן לכפות על המשיבים את מינויו גם בבוררות זו.

6.אשר למינויו של עו"ד פת, הכלל הוא כי "אם מסיבה זו או אחרת לא מונה בורר – לא בהסכם הבוררות, לא ע"י הצדדים ואף לא ע"י הגורם השלישי, אם נקבע כזה – ניתן לפנות בבקשה לביהמ"ש, והוא שימנה את הבורר... אם הוסכם שצד ג' ימנה את הבורר, סמכות בית המשפט למנות בורר מעוכבת, עד שתהיה פנייה לאותו צד ג' ולא ימונה בורר על ידיו. כל עוד לא הייתה פנייה כאמור – אין לבית המשפט סמכות למנות בורר לפי ס' 8 לחוק; אלא אם כן אותו צד ג' 'לא שש למלא תפקיד זה'..." (אוטולנגי, עמ' 403, 407). בענייננו הצדדים הסכימו בתנית הבוררות כי הבורר ימונה ע"י יו"ר לשכת עורכי הדין, ומשזה מינה להם בורר, בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור על הגורם הממנה המוסכם, ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו שלו.

הבקשה נדחית, איפוא.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ו, 01 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.