הפ"ב 30560-01-13 אליהו נ' ישיבת אור התלמוד

בקשה לעיכוב ביצוע.

על אף היעדרות מעבודה מסיבות רפואיות, מצאתי ב"נט המשפט" כי הוגשה בקשה נוספת דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 2/4/14, ולאור הדחיפות הנטענת, אני נותן החלטה בבקשה כבר עתה.

בית המשפט כבר דחה בקשות קודמות של העמותה לעיון חוזר ולמתן הוראות, וכן בקשה קודמת לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 2/4/14 (שניתן בהליך הפ"ב שבכותרת ואשר בו אושר פסק בוררות). תלויה ועומדת כעת בפני בית המשפט הליך חדש שהגישה העמותה לפי פק' ביזיון בית משפט, ועקב ריבוי הפניות לבית המשפט מאז הגשת ההליך האמור, הוחלט לקיים דיון ביום 3/2/16. כן תלויה ועומדת בקשה נוספת לעיון חוזר עקב טענה לקיומה של ראיה חדשה.

דא עקא, מעבר לעצם העלאת הטענות על הכתב, אין בפני בית המשפט כל "ראיה" אובייקטיבית חדשה: כך, לדוגמא, לא הוגש העתק של שטר הבוררות הנטען, בקשר לטענה להחלפת ההרכב המוסמך; וכן, לא הוגש כל תצהיר מפורט הפורש בפני בית המשפט את מלוא הטענות העובדתיות הרלוונטיות (כדוגמת החלפת הרכבים ועוד), עליהן מבססת העמותה את טענתה לקיומה של "ראיה חדשה". צורף רק תצהיר סתמי ביום 7/1/16 בסגנון "כל האמור אמת", שאינו עומד בדרישות הדין באשר לרמת הפירוט הנדרשת בסדר הדין האזרחי הרגיל (להבדיל מהליכים בבג"ץ ובתי דין לעניינים מנהליים, אשר אינם רלוונטיים למקרה שלפנינו, ואשר בהם ניתן להגיש תצהיר סתמי); וכפי שמסכם כב' הש' בדימ' גורן את ההלכה בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 11, עמ' 204): "המצהיר חייב להביא בתצהירו את כל העובדות שהוא מבקש להוכיח. אין לערוך תצהיר על ידי אזכור מסמך אחר והפניה אליו כגון 'כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות'. תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל". כן פסול גם התצהיר המצורף לבקשה הנוספת מיום 10/1/16, אשר כלל אינו תצהיר בתוכנו ומהותו, כיון שאינו מצהיר על עובדות שעליהן אמורה הבקשה להישען, אלא רק חזרה על עצם הבקשה לסעד ועל טיעוני המבקשת שבבקשה עצמה.

בהקשר זה יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שמוגשת בקשה כזו ללא תצהיר ערוך כדין, ובית משפט כבר העיר על כך למבקשת בשלוש החלטות קודמות (מיום 16.12.15, 26.12.15 ו-4.1.16). על כן, לאחר שהוזהרה העמותה כבר מספר פעמים אודות החובה להגשת תצהיר, יעמוד בית המשפט על כך שלא תתקבל לטיפול כל בקשה המחויבת תצהיר ואשר אליה לא צורף תצהיר ערוך כדין, אשר בדרך של עדות מחייבת הניתנת באזהרה, אמור לשמש כתמיכה לגרסה העובדתית הנטענת בבקשה ואשר עליה היא נשענת. למרות הטענה החוזרת ונשנית בבקשות שהוגשו כאילו שלפי אופיין אין הן זקוקות לתצהיר, ההיפך הוא הנכון, לאור הבסיס הנטען לבקשות שהוגשו, שהוא עובדתי מובהק באופיו.

בהעדר תצהיר ערוך כדין, אין כלל מקום להתייחסות לבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נדחית בזה.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ו, 11 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.