הפ"ב 2872-01-16 מציצים נדל"ן בע"מ ואח' נ' דינה

בקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 05.01.16 לפיה נדחתה בקשת המבקשות לסעד זמני לעיכוב הליכי הבוררות.

1.בבקשה לסעד זמני עתרו המבקשות לעכב את הליך הבוררות עד למתן החלטה בהליך העיקרי, בו עתרו ל"פסק דין הצהרתי – חוסר סמכות כב' הבורר לדון בתביעת המשיב", ולקביעה לפיה "תובענת המשיב שהוגשה לכב' הבורר... תתברר כולה רק בבית המשפט המוסמך". המבקשות טענו כי תביעת המשיב, המתבררת בהליך בוררות לפני השופט בדימוס שטרוזמן, מהווה אך נדבך ספציפי ומצומצם מתוך כלל התביעות שיש למשיב נגדן, ועל כן, משיקולי ייעול הדיון וריכוז הסכסוכים בפני מותב שיפוטי יחיד, יש לברר את הסכסוך כולו בבית המשפט.

2.בהחלטתי מיום 05.01.16 קבעתי כי: המבקשות אינן כופרות בהסכם הבוררות עליו סמך המשיב את התביעה נגדן, כי הבורר קיבל את עמדתן לצמצום התביעה הכשירה להתברר בבוררות לזו הנובעת מ"כתב ההתחייבות", וכי בקשת המבקשות נסמכת אך על רצונן ליתן עדיפות לניהול מרוכז של הסכסוכים, ומשכך דחיתי את הבקשה.

3.אחר מתן ההחלטה הגישו המבקשות בקשה לעיון חוזר, בה הדגישו כי לא היו לעיני בית המשפט הנתונים הבאים: דיוני הבוררות טרם החלו, המשיב טרם הגיש כתב תביעה מתוקן, הן טענו בפני הבורר לזניחת הבוררות, קיימות בין הצדדים מחלוקות נוספות שהתגלעו לאחר חתימת כתב ההתחייבות, כי יש ליתן חשיבות לעיקרון ריכוז ההליכים בפני ערכאה אחת- וכי יש בכל אלו כדי שבית המשפט ישנה מעמדתו הקודמת ויעניק את הסעד המבוקש.

המשיב התנגד לבקשה, וטען, בין היתר, כי מדובר בטענות ערעוריות, להבדיל מבקשה לעיון חוזר.

דין הבקשה להידחות גם זו הפעם.

4.עיון נוסף בכתבי בית הדין ונספחיהם מעלה כי, כפי שקבעתי בהחלטה קודמת, המבקשות אינן חולקות על קיומו של הסכם נפרד הנושא את הכותרת "הסכם בוררות" אשר נכרת בין הצדדים ביום 04.03.2012, בו הוצהר כי התגלע ביניהם סכסוך בקשר ל"כתב ההתחייבות" וכי הוסכם ביניהם להעבירו להכרעת בורר דן יחיד. בסעיף 3 להסכם אף צוין שמו של השופט בדימוס שטרוזמן כבורר חלופי.

כן הוברר כי תביעתו של המשיב נגד המבקשות, על סך 25,181,250 ₪, אמנם חורגת מתחומי כתב ההתחייבות, ומתייחסת גם להפרתן הנטענת את הסכם השיווק, אלא שהבורר כבר החליט כי הוא מוסמך לדון רק "במחלוקות שהן בקשר עם כתב ההתחייבות", וכי קביעה זו מקובלת על המשיב, שהצהיר שאת החלק האחר של תביעתו יגיש לבית המשפט.

5.הבקשה לעיון נוסף אינה מגלה עובדה נוספת או נתון נוסף או חדש שלא נלקח בחשבון בהחלטה קודמת ושיש בו כדי להפוך את הקערה על פיה.

תביעתן של המבקשות נסמכת על הטענה העיקרית לפיה המשיב "מעוניין לפצל דיונים בניגוד לדין", וכי אין הצדקה לניהול מערכה חלקית בבוררות, אף שהמבקשות מאשרות: "למרות קיומו של הסכם בוררות תקף בנושא ראוי לדין בבוררות" (כך בסעיף 18 לתביעה)- דבר המשליך על סיכוייה, שהינו אחד משני הנתונים לפיהם נבחנת בקשה לסעד זמני.

אין בעובדות לפיהן: טרם התחילו דיוני ההוכחות בבוררות, כי המשיב טרם הגיש כתב תביעה מתוקן וכי המחלוקת הנוספת, זו שאינה כשירה להתברר בבוררות, נולדה לאחר חתימת הסכם הבוררות - כדי לשנות את פני התמונה.

זאת ועוד, בניגוד לנטען בבקשה לעיון חוזר, בבקשה המקורית לא נטען כי המשיב זנח את הליך הבוררות.