הפ"ב 27357-03-14 רכבת ישראל בע"מ נ' עירית נהריה - פסקדין

1. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה – ממתי ישא סכום שכר הטרחה שנפסק בפסק הבוררות את הריבית וההצמדה.

2. פסק הבוררות ניתן ביום 8.8.13 ונקבע בו : "לסכום הנ"ל יש להוסיף את שכר הטרחה של ב"כ העיריה שאנו קובעים אותו בסך של 200,000 ₪ (כולל מ.ע.מ)."

3. המשיבה סבורה כי את הריבית וההצמדה יש לחשב לכן מיום 9.9.13. ואילו המבקשת טוענת כי פסק הדין הגיע אליה רק ביום 2.3.14 (בשל סירובה של העיריה לשלם את שכר הבורר) ולכן המועד ממנו יש לחשב ריבית והצמדה הוא 3.4.14.

4. בעוד שלסכום פיצויי ההפקעה פסקו הבוררים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לגבי ההוצאות של עורך הדין – שתקו בנושא הפרשי הצמדה וריבית. נקבע כי הסכומים ישולמו בתוך 30 יום . ברור שלגבי סכום הפיצוי ,שסכומו השקלי הנומינלי נכון לגבי שנת 2004 , בלט בפני הבוררים הצורך לקבוע פסיקת הפרשי הצמדה וריבית. נראה שלא נתנו דעתם לנושא ההצמדה והריבית לענין שכר הטרחה של ב"כ העיריה. הכלל הוא כי כל עוד מדובר בהשמטה שאיננה מנומקת, רואים אותה כהשמטה מקרית שמקורה בטעות טכנית, ויש לתקנה.

וראו דברי בית המשפט העליון בענין דומה,רעא 1324/12 ד"ר י. שגב ושות' עורכי דין נ. רוני מאנה (8.4.12) –

"העמדה בפסיקה ביחס לפסיקת ריבית והצמדה היא "שפסיקתם היא הכלל, ואי פסיקתם היא החריג, המצריך הנמקה" (ע"א 23/83 יוחימק  נ' קדם, פ"ד לט(2) 222, 224 (1985)) ועל כן נוטים לראות בהשמטת הוראה על תשלום (או אי תשלום) ריבית והצמדה כהשמטה טכנית או מקרית שניתן לתקנה. אף שהדברים נאמרו ביחס לפסק דין של בית משפט נראה כי ניתן להקיש מכך לפסק בורר (ראו אוטולנגי, 872; השוו גם רע"א 6559/99 פרג נ' מילר, פ"ד נד(1) 238, 240-239 (2000)). הדברים נכונים גם לגבי התקופה לגביה תחושב תוספת הריבית וההצמדה, שכן בדומה לפסיקת הריבית, הדבר אמנם נתון לשיקול דעת בית המשפט, אך "בהיעדר נימוק מיוחד, תקופת הריבית תחל מיום היווצרות עילת התביעה" (ראו ע"א 8950/07 עיריית נצרת נ'  כרדוש (לא פורסם, 24.11.2010) [פורסם בנבו] )."

אמנם הדברים נאמרו בעא 1324/12 לגבי הסכום שנתבע בעילת התביעה, אך ברוח דברים אלו, משלא ציינו הבוררים ולא נמקו מדוע לא ישאו סכומי שכר הטרחה הפרשי הצמדה וריבית, יש לראות זאת כהשמטה מקרית, שיש לתקנה.

5. למסקנה זו ניתן להגיע גם מקריאת חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א 1961 הקובע בס' 5(ב) שבו חיוב בריבית פיגורים (הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה) עד מועד תשלום בפועל בגין סכום שנפסק לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד מתן פסק הדין או במועד שנקבע לתשלום בפסק הדין –

"5(ב)סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים)."

מועד הפרעון כפי שמוגדר בסעיף הוא המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר. גם מסעיף זה ניתן ללמוד, קל וחומר, כי התקופה לחישוב הפרשי הצמדה וריבית תחילתה מיום מתן פסק הדין או המועד שנקבע לתשלומו בפסק הדין.

6. לפיכך, צירוף כל ההוראות והכללים דלעיל, מלמד שאין מקום לשינוי הפסיקתא באופן המבוקש על ידי המבקשת, ובקשתה נדחית.