הפ"ב 24886-06-13 הר-מור נ' בארי ואח'

1.האם לבית משפט זה נתונה הסמכות העניינית לדון בבקשה לביטול חלקי של פסק בוררות שניתן על ידי עו"ד משה גבע שמונה כבורר על-ידי רשם האגודות השיתופיות להכרעה במחלוקות בין הצדדים.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים

2.בין השנים 1985-1995 העבירו המשיבים 1-10 (להלן גם: "מוכרי הנחלות") את זכויותיהם בנחלות שבכפר ידידיה למבקשים, מיכל ורפי הר-מור (להלן: "המבקשים"), ולמשיבים 12-16 (להלן גם: "רוכשי הנחלות"). בגין כל עסקה בין מוכר נחלה לרוכש נחלה, נכרת הסכם נפרד.

המבקשים רכשו את נחלה מספר 45 מהמשיבים 3-4, עדנה ומיכה לוי (להלן: "משפחת לוי"), על פי הסכם מיום 23.8.1993.

המשיבה 11 הינה "האגודה השיתופית כפר ידידיה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ" (להלן: "האגודה").

3.בין מוכרי הנחלות לרוכשי הנחלות התגלעו מחלוקות בנוגע לזכאות לקבלת כספי מכירת מניות חברת תנובה.

ביום 15.2.2008, ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בתובענה שהוגשה על ידי המשיבים 1-10, כנגד האגודה (נספח ג' לבקשה). לאור הסדר הפשרה, פנו הצדדים לוועדת ערר שהוקמה לטובת העניין. וועדת הערר קיימה שתי ישיבות וקבעה כי לאור הוראות תקנון האגודה, יועברו המחלוקות בין כל מוכר נחלה לרוכש נחלה, לבוררות (החלטת וועדת הערר – נספח ד' לבקשה לביטול פסק הבוררות). משמוכרי הנחלות ורוכשי הנחלות לא פנו להליך של בוררות בהתאם להמלצת וועדת הערר, פנתה האגודה לרשם האגודות השיתופיות בהליך של "טען ביניים" כדי שיכריע במחלוקות.

רשם האגודות השיתופיות מינה את עו"ד משה גבע כבורר לדון ולהכריע במחלוקות בין הצדדים (להלן: "הבורר").

4.בהחלטה מיום 14.7.2009, הודיע הבורר לצדדים על דבר מינויו וקבע הוראות בדבר ניהול הליך הבוררות (נספח ה' לבקשה לביטול פסק הבוררות). בתגובה להחלטה זו, טענו רוכשי הנחלות וביניהם המבקשים, כי לא נתנו את הסכמתם לקיום הליך בוררות סטטוטורית לפי פקודת האגודות השיתופיות וכי יש לבטל את הליך הבוררות.

5.בהחלטתו מיום 27.1.2010, דחה הבורר את הטענה להעדר סמכות תוך שציין כי על פי סעיף 171 לתקנון האגודה "...הפנייה לרשם האגודות השיתופיות לצורך מינוי בורר מכוח סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, הינה הליך הדורש את הסכמת הצדדים המעורבים בהליך. אולם בכתב המינוי שנמסר לי מטעם רשם האגודות השיתופיות ביום 1.7.09, מצוין במפורש כי ההליך שהוגש על ידי האגודה עומד בדרישות תקנון האגודה. באותו רגע שהרשם החליט להסמיך אותי כבורר, וקבע בהחלטתו כי הבקשה הוגשה בהתאם לתקנון, יש בכך כדי "לרפא" כל פגם שארע בשלב הגשת ההליך, ככל שארע פגם" (סעיפים 15-17 להחלטת הבורר מיום 27.1.2010 - נספח ו' לבקשה לביטול פסק הבוררות, להלן: "ההחלטה בעניין הסמכות").

הבורר הוסיף וציין כי "ממילא לא נמצאת בידי הסמכות לבטל את החלטת הרשם למינוי הבורר. סמכות מעין זו נמצאת בידי הרשם מכוח סעיף 14 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1981 ו/או בידי הערכאה המינהלית המוסמכת לדון בהשגה או בערעור על החלטת הרשם מכוח סעיף 18 לחוק הפרשנות" (סעיף 18 להחלטה).

הבורר הוסיף ודחה את טענת המבקשים לביטול הליך הבוררות נוכח קיומה של תניית בוררות ספציפית בהסכם שבינם לבין משפחת לוי, בקובעו "...כל מה שנאמר בהחלטה זו לגבי תניית הבוררות המופיעה בתקנון האגודה, חלה גם לגבי תניות הבוררות הספציפיות המופיעות בחלק מן החוזים העומדים בבסיס הליך זה וגם בקשתם לדחיה ו/או מחיקה על הסף נדחית בזה" (סעיפים 44-46 להחלטה).