הפ"ב 24712-12-14

בפני בקשת המבקשת באמצעות מפרקה, לאישור פסק בוררות שניתן על ידי הבורר יונה חורש ביום 7/4/14 (להלן: הפסק והבורר, בהתאמה), והתנגדות המשיבות לאישורו, בקשתן לביטולו של הפסק, ובקשה למחיקה של הבקשה על הסף.

העובדות הצריכות לענייננו.

1.א. הצדדים בתיק זה התקשרו בהסכם שנחתם ביום 11/2/01, לפיו הזמינו המשיבות מחברת סימבול ישראל יזמות ובנייה בע"מ (להלן: סימבול), עבודות בנייה של יחידות דיור כקבלן "עד מפתח" (להלן: ההסכם והפרויקט, בהתאמה). סימבול ביצעה עבודות בנייה במשך כשמונה חודשים, ובשלב מסוים החליטו המשיבות להחליפה בקבלן אחר, בהעלותן טענות לגבי איכות עבודתה עקב מצב כלכלי קשה בו היתה נתונה, והתנהלות בלתי תקינה מצידה בעת ביצוע הפרויקט.

בקשתה של סימבול למנוע כניסתו של הקבלן האחר לפרויקט נדחתה, ונוכח קיומו של סעיף בוררות בהסכם, הופנו הצדדים להליך בוררות, שהתנהל על ידי הבורר, אשר מונה על ידי ארגון הקבלנים בצפון ובחיפה.

ב. הבורר הוציא תחת ידו פסק בוררות ביום 31/8/04. הבורר קיבל את טענות המשיבות כמפורט בסעיף 1א. דלעיל, אך קבע כי לא היה בדברים כדי להביא לעיכובים משמעותיים בפרויקט עצמו או באיכותו, וכי נגרמו לסימבול נזקים כספיים, המוערכים בכ-650,000 ₪ (להלן: הפסק הראשון).

ג. המשיבות הגישו בקשה לביטול הפסק הראשון, מנימוקים שונים, בהפ"ב 968/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט גרשון), אשר דחה חלק מטענותיהן, אך קיבל את בקשתן בגין עילה לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק). בפסק דין שנתן ביום 20/9/06, קבע כב' הש' גרשון כי הוא מקבל את הבקשה, עקב חסימת דרכן של המשיבות להוכיח את טענותיהן בעניין היחסים בין סימבול לקבלני המשנה שלה, זאת כדי להצביע על כך שסימבול הפרה את התחייבויותיה כלפיהם עקב קשייה הכלכליים, משקבע כי היה בראיות אלה פוטנציאל שיכול היה להשפיע על התוצאה של הליך הבוררות. לפיכך, החזיר את ההליך לבורר לצורך השלמת הראיות, שמיעה נוספת של סיכומים, ומתן פסק בורר חדש, בהדגישו כי על הבורר להתנתק לחלוטין מהכרעתו הקודמת, לשקול את חומר הראיות והטענות שנית בלב פתוח ובנפש חפצה, ולראות עצמו חופשי להגיע לכל תוצאה שימצא לנכון (להלן: פסק הדין).

ד. הצדדים חזרו להמשך הבוררות, אשר התנהלה בעצלתיים. המשיבות ביקשו לקבל את ההסכמים שהיו לסימבול עם קבלני המשנה שלה בפרויקטים הקודמים ובפרויקט הנוכחי, וכן את מערכת ההתחשבנות הכללית עמם, מסמכים שהוזכרו במכתב גילוי מסמכים שניתן ביום 30/7/02 על ידי עו"ד משה לוי, אשר יצג את סימבול אותה עת (להלן: גילוי המסמכים).

ביום 2/10/07 הורה הבורר לסימבול להעביר למשיבות את העתקי החוזים שנחתמו עם קבלני המשנה שלה והספקים שעבדו עמה בפרויקט, וכן העתק מכרטסות החשבונות שניהלה עם כל אחד מהם.

מפרקה של סימבול הגיב מיד להחלטה זו, בטענו כי הקלסרים הלכו לאיבוד במשרדיה, בעת תפיסתם בידי עו"ד חזי חכם, בתפקידו ככונס נכסים האחראי למימוש הנכס בו נמצאו משרדיה (להלן: עו"ד חכם והנכס, בהתאמה). להודעתו צירף תצהיר של מר נתי שטיינפלד, הבעלים והמנהל של סימבול והמבקשת (להלן: שטיינפלד), אשר פירט את רשימת קבלני המשנה בצירוף חלק מהמסמכים, בהודיעו כי אין באפשרותו להמציא את המסמכים, מכיוון שהחוזים וכרטיסי הנהלת החשבונות שנוהלו עמם היו בקלסרים, אשר הלכו לאיבוד בעת שבנק משכן תפס חזקה במשרדי סימבול, ומימש את שטר המשכנתא. (אין חולק כי ביום 5/12/05 הודיע המפרק לחברה שקנתה את משרדיה של סימבול (חברת פריבאי נכסים בע"מ, להלן: הקונה), כי היא רשאית לעשות שימוש במטלטלין שהושארו במשרדי המבקשת כמפורט ברשימה שפורטה במכתבו. הקלסרים הרלוונטיים לא נכללו ברשימה זו).