הפ"ב 24420-01-14 תעוזה מ.י. בע"מ נ' סדלינסקי, הפ"ב 22735-01-14 סדלינסקי נ' תעוזה מ.י. בע"מ - פסקדין

רקע עובדתי

מבקשת הביטול (להלן – המבקשת) הינה חברה יזמית ששכרה מבנה ישן ומוזנח במטרה להפכו למלון בוטיק. לצורך כך התקשרה עם קבלן ראשי, אבנר ג'רופי מחברת עידן חדש, וכן עם קבלני משנה, לרבות המשיב שהינו קבלן אינסטלציה. המפקח, שפיקח על עבודת השיפוץ ועל עבודת הקבלנים, מטעם המבקשת היה קובי אורון (להלן – המפקח אורון) וכ"מנהל על" מונה על ידי המבקשת מר יניב ארז (להלן – ארז), שהינו בנה של בת זוגו של בעל השליטה במבקשת.

הסכסוך

יחסי העבודה בין ארז לבין הקבלן הראשי ולבין קבלני המשנה לא התנהלו על מי מנוחות, וכעולה מפסק הבוררות הגיעו לכלל גידופים וביטויי אלימות. גם מערכת היחסים בין ארז לבין המשיב הייתה רוויית מחלוקות, ככל הנראה על רקע אי שביעות רצונו של ארז מעבודת המשיב ומקצב התקדמות העבודה – מצד אחד, ומטרוניותיו של המשיב בכל הנוגע לכשלים בתכנון ולהוראות שניתנו על ידי ארז – מצד שני. מכל מקום, ביום 6.10.09, עת שהה המשיב בחופשה קצרה בחו"ל, הודע לו כי עבודתו באתר מופסקת, ותחתיו הובא אינסטלטור חלופי בשם עוזי מסיקה (להלן – מסיקה). הגם שהמפקח אורון אישר כי המשיב ביצע את החלק הארי של העבודה בטרם סולק מהאתר, והגם שהסכם העבודה זיכה אותו בשכר בסיס בסך 205,000 ₪ בתוספת מע"מ, ואין מחלוקת כי המשיב ביצע גם עבודות נוספות, שילמה לו המבקשת סך של 97,651 ₪ בלבד.

לאור תניית הבוררות שבהסכם הגיש המשיב לבורר תביעה שכללה עתירה לפיצוי בגין שכר עבודה עבור העבודות שאושרו על ידי המפקח עד למועד סילוקו מהאתר, עלות ציוד שהושאר על ידו באתר וכן הפסד השתכרות עקב הפסקת עבודתו באופן פתאומי.

המבקשת הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לחייב את המשיב בנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מעבודת המשיב ומהעיכוב בהתקדמות הפרוייקט, ובכללם דמי שכירות למשך חודשיים, עלות העסקת הקבלן החלופי ופיצוי מוסכם של 4,000 ₪ ליום למשך 60 יום.

פסק הבורר

לאחר ששמע את עדות המשיב, את עדות המפקח אורון, את עדות הקבלן ג'רופי ואת עדות בעל השליטה במבקשת מר מרקור, ולאחר שסירב לבקשה לקבוע ישיבת בוררות נוספת לצורך שמיעת עדותו של ארז, וזאת לאחר ששלושה צווי הבאה שהוצאו על ידי ביהמ"ש בהקשר לכך לא גרמו להבאתו לעדות בבוררות, דחה הבורר את התביעה שכנגד שהגישה המבקשת, קיבל בחלקה את תביעת המשיב ולאחר שניכה מהסכומים שקבע לזכותו 5% מעלות האינסטלטור החלופי וכן פיצוי מוסכם ליום איחור, פסק לזכותו סך של 102,293 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.

טענות המבקשת

המבקשת עותרת לביטולו של פסק הבורר, ומתמקדת בשתי עילות ביטול:

האחת - "לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו" – לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות.

לדבריה, בנוסף לתצהירו של איתמר מרקור, ביקשה להגיש כראיה מטעמה גם את תצהירו של יניב ארז שנחתם על ידו ביום 20.3.12, אלא שלא התאפשר לה לעשות כן, משארז סירב להתייצב לעדות בפני הבורר, אף לא עשה כן למרות שהוצאו כנגדו שלושה צווי הבאה. המבקשת קובלת על החלטת הבורר שלא לאפשר לה הזדמנות נוספת לאכוף על ארז את צווי ההבאה ולחייבו להתייצב לעדות בעל כורחו. לטענתה, מדובר בעד מפתח אשר אף הבורר קבע כי היעדרו מקפח את זכויותיה, כך שמניעת האפשרות להעידו פגעה קשות בזכויותיה ואחת דינה להביא לבטלות פסק הבורר. עוד קובלת המבקשת על אי מתן אפשרות להעיד מטעמה את קבלן האינסטלציה החלופי מר עוזי מסיקה עת גם בכך נפגעו זכויותיה היסודיות.

השניה – "הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן" – סעיף 24.6 לחוק הבוררות.

לטענת המבקשת "מעיון בפסק הבוררות עולה שהבורר כלל לא סקר את טענות הנתבעת באופן העולה בקנה אחד עם אמות המידה שהותוו בפסיקה".