הפ"ב 21549-09-14 - פסקדין

הרקע העובדתי ועיקרי פסקי הבוררות

1. בין המבקשת, ישוב המאוגד במסגרת של אגודה שיתופית, למשיבים, המתגוררים בישוב, התנהלה בוררות בגדרה ניתן פסק בוררות ראשון ביום 8.2.12 (טו בשבט תשע"ב), פסק שני ביום 27.11.12 (יג כסלו תשע"ג), ופסק סופי ביום 6.8.14 (י' מנחם אב, תשע"ד). הבקשה שלפני היא לביטול פסקי הבוררות. המשיבים מתנגדים לבקשה ומבקשים לדחותה וכפועל יוצא מכך לאשר את פסקי הבוררות, וזאת בהתאם להוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

2. כמפורט בתצהירו של מר רון עוזרי, שהוגש בתמיכה לבקשה, הקימה המבקשת ישוב. המשיבים רכשו אשקובית בישוב ולטענתם הובטח להם כי תינתן להם האופציה לרכישת אשקובית נוספת, הנמצאת מעל האשקובית שרכשו. המבקשת, כך נטען, הכחישה ומכחישה את מתן ההבטחה, כופרת בכך שמי שנתן את ההבטחה היה מוסמך לכך ובכל מקרה הבהירה כי אינה בעלת הזכויות באשקובית הנוספת ולכן אינה יכולה למלא אחר הבטחה כזו, ככל שניתנה. עוד טענה המבקשת לכך שמסירת האשקובית למשיבים אינה יכולה להיעשות אלא בדרך של מכרז, שאליו יוכלו לגשת גם אחרים.

3. הבוררות התנהלה בפני הרבנים יהונתן בלס, אוריאל חוברה ועוזי נבו, וזאת במסגרת בית הדין לממונות של הרבנות במטה בנימין (להלן: "בית הדין"), במסגרתה נשמעו עדויות ונטענו טענות. בפסק ביניים הוחלט כי על המבקשת לבחור בין הצעת האשקובית הנוספת למשיבים בתוך חצי שנה במחיר השוק או לחלופין להוכיח ששינוי הנסיבות מאז שניתנה ההבטחה מחייב חזרה מאותה התחייבות.

   בפסק נוסף נקבע על ידי הבוררים כי על המבקשת לפעול למכירת האשקובית למשיבים במחיר של 227,000 ₪. בהמשך לכך הוצא פסק בוררות סופי ברוח זו כאשר הסעד האופרטיבי נוסח בו כך:

   "ז. פסק הדין: החלטת בית הדין בשלוש שאלות אלו היא: