הפ"ב 15336-10-15 מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ נ' עיריית שפרעם - פסקדין

הרקע לבקשות ופסק הבוררות:

בפני בקשה לאישור פסק בוררות ומנגד בקשת הצד השני לביטול פסק הבוררות שניתן, ככל הנראה, ביום 8.1.15, ונשלח לצדדים ביום 26.7.15.

מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ (להלן: "מפלסי הגליל") הגישה בשנת 2002 תביעה נגד עיריית שפרעם, במסגרתה נטען כי מפלסי הגליל זכתה במכרז שפרסמה עיריית שפרעם לביצוע עבודות סלילת כביש וכי עיריית שפרעם נותרה חייבת למפלסי הגליל כספים בגין העבודות. בין לבין הגיעו הצדדים להסכמה על העברת התיק לבוררות וביום 3.10.03 חתמו הצדדים על הסכם בוררות במסגרתו הסכימו להעביר את המחלוקות ביניהם לבוררות לפני הבורר מר חליל פאהום. הבוררות נמשכה שנים רבות ורק ביום 8.1.15 ניתן פסק הבוררות, שלפיו על עיריית שפרעם לשלם למפלסי הגליל סכום של למעלה מ- 1,100,000 ₪ בגין העבודות שבוצעו על ידה. פסק הבוררות נשלח לצדדים ביום 26.7.15, ככל הנראה על רקע בעיות בהסדרת התשלום לבורר.

טענות הצדדים בבקשות לאישור וביטול פסק הבוררות:

כאמור, מטעם מפלסי הגליל הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות. מטעם עיריית שפרעם הוגשה בקשה לביטול פסק הבורר.

בבקשה לביטול פסק הבורר נטען כי הבקשה מבוססת על סעיפים 24(5), 24(9) ו- 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1986 (להלן: "חוק הבוררות"). עיריית שפרעם טוענת כי הגישה לבורר שתי חוות דעת מטעמה לפיהן נקבע כי בשל הליקויים הרבים והמשמעותיים שנתגלו יש לפסול את העבודות ולפרקן ולדרוש מהקבלן – מפלסי הגליל – להחזיר לה את כל התשלומים ששולמו וכן פיצויים בגין הנזקים שנגרמו. עוד נטען כי התקבלה הודעה של הבורר ולא פסק בוררות, ללא ציון מועד חתימת הבורר וכאשר ההודעה נשלחה רק כ-7 חודשים לאחר המועד המופיע בעמוד הראשון של ההודעה. עוד נטען כי חרף קביעתו של הבורר כי יש לבצע בדיקה בקיר בכביש אבו תאבת (בישיבות מיום 28.4.06 ו- 12.5.06), נשכח מהבורר לעשות זאת או שהוא התעלם מקביעה זו. כן נטען כי התארכות הדיונים, אי ניהול הפרוטוקולים של כל הישיבות ומתן ההודעה במועד ובאופן כפי שניתנה גרמו לעינוי דין ועיוות דין המחייבים את ביטולה.

עיריית שפרעם טוענת כי קיימת עילה שעל פיה היה ביהמ"ש מבטל פסק סופי שאין עליו ערעור עוד (סעיף 24(10) לחוק הבוררות או שהבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו (סעיף 24(5) לחוק הבוררות), זאת משום שהבורר היה חייב, על פי החלטתו וקביעתו עצמו, לבצע בדיקה של הקיר בכביש 72, כביש אבו תאבת, אך לא עשה זאת, ומדובר בפגם מהותי או בעניין שנמסר להכרעה ולא הוכרע. כן טוענת עיריית שפרעם כי ההודעה שמתיימרת להיות פסק בוררות הינה הודעה בלבד שאינה מחייבת ואינה פסק בוררות. נטען גם כי מתן ההודעה כעבור כ-13 שנים מנוגדת לתקנת הציבור שמחייבת מתן פסק בוררות בזמן שנקבע בדין או תוך זמן סביר.

מפלסי הגליל טוענת כי אין בבקשה לביטול פסק הבורר בסיס לביטול הפסק. נטען כי בטענה כי מדובר ב"הודעה" ולא בפסק בוררות אין עילה לביטול הפסק. נטען כי טענה זו מבוססת על מכתב הלוואי של הבורר אשר אליו צירף את פסק הבוררות אך ברור כי כוונת הבורר כי המסמך הינו פסק בוררות. באשר לאי ביצוע הבדיקה בנוגע לשיקום הקיר נטען כי עיריית שפרעם מתעלמת מהעובדות שפורטו על ידי הבורר לפיהן תחילה דובר על שיקום הקיר, מונו שני מהנדסים יועצים לביסוס שיקום הקיר והקיר נבדק באופן פיסי, אך לא ניתן היה לבצע השיקום מגורמים שאינם קשורים למפלסי הגליל, זאת מאחר שעיריית שפרעם לא יכלה לקבל היתר בניה לבנותו ומשכך סוכם כי הקיר לא יבנה. בנוגע למשך הבוררות נטען כי אם חשבה עיריית שפרעם שפרק הזמן הוא כזה שיש לפסול בעקבותיו את הבוררות היה עליה לטעון את הטענה בשלב הבקשות ליתן את פסק הבוררות. נטען גם כי לא חלה על הבורר חובת ניהול פרוטוקולים בהתאם להסכם הבוררות וגם לא הוגבל הבורר בזמן מתן פסק בוררות. עוד נטען כי לא ניתן לטעון שהבורר לא הכריע בעניין שהובא להכרעתו שכן הבורר בחן את חוות הדעת שהוגשו לעיונו והכריע בכל הנושאים שהובאו לפניו.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת המסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה לא קמה עילה לביטול פסק הבורר מן העילות המצוינות בסעיף 24 לחוק הבוררות ועל כן יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבורר. לפיכך. יש לקבל את הבקשה לאישור פסק הבוררות.

כאמור, במקרה זה, לא מצאתי כי מתקיימת אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, אשר על פי הפסיקה יש לפרשן בצמצום ובדווקנות.