הפ"ב 14235-02-15 ריף יבוא ושיווק דגים ופירות ים בע"מ ואח' נ' ר.א.מ. תשלובת חקלאית תעשייתית רמת הנגב בע"מ

מהו המועד להגשת בקשה למינוי בורר כערכאת ערעור? זוהי השאלה עליה נסבה הבקשה שלפני, בה עותרים המבקשים למינויו של בורר שישמש כערכאת ערעור על פסק בוררות שניתן ע"י הבורר עו"ד משה גליקו, עת המשיבה טוענת כי הוחמץ המועד. 

1.סעיף 15 להסכם הבוררות שנכרת בין בעלי הדין ביום 21.3.12 קובע כי:

" ערעור לפני בורר

(א) הצדדים קבעו והסכימו כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר –

(1) ינמק הבורר את פסק הבוררות הניתן לערעור;

(2) יחולו הוראות התוספת השניה נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות את הוראות התוספת השניה, והכל אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת.

(ב) הוראות חוק הבוררות חלות על הבורר, על הליך לפני הבורר ועל פסק הבוררות, יחולו בשינויים המחויבים על בורר בערעור, על הליך הערעור לפני בורר ועל פסק הבוררות בערעור, ובלבד שפסק הבוררות לעניין ההגדרה 'פסק הבוררות' יהיה פסק הבוררות של הבורר הראשון, אם לא הוגש ערעור או בחלוף המועד להגשתו.

(ג) ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על פי העילות האמורות בסעיף 24(9) ו-24(10) בלבד לחוק הבוררות;

(2) לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות".

בכך אימצו למעשה בעלי הדין את הוראת סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

2. פסק הבוררות ניתן ביום 14.12.14 והומצא לצדדים ביום 24.12.14. ביום 5.1.15 חתם הבורר על פסיקתא ובה פירט את החיובים הכספיים שהטיל על המבקשים כלפי המשיבה. ביום 28.1.15 פנו המבקשים למשיבה והודיעו על "כוונתם לממש את זכותם להגשת ערעור... בהתאם לסעיף 15 להסכם הבוררות..." אף הציעו שמות בוררים. המשיבה סירבה לכך, בטענה כי המועד חלף, אף ציינה כי כבר הגישה עוד קודם לכן, ביום 22.1.15, בקשה לאישור פסק הבוררות שניתן בערכאת הבוררות הראשונה. המבקשים הגישו את הבקשה נושא הדיון ביום 5.2.15. סוגיית המועד הינה איפוא במוקד ההליך הנוכחי.

3.המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על פרשנותה של ההוראה שבסעיף ב' לתוספת השנייה לחוק הבוררות המורה כי: "הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שפסק הבוררות הומצא לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המאוחר, ויהיה מנומק", לרבות אופן יישומה.

4.המבקשים טוענים כי על פי פשוטו של מקרא, יש למנות את הימים רק מיום מינוי הבורר שידון בערעור, שהרי, בלא שידוע מיהו הבורר, ממילא לא ניתן להגיש לו הודעת ערעור במסגרת הזמן הקצוב, באין למי להגיש. פרשנות אחרת פוגעת באינטרס ההסתמכות של המבקשים על האמור בהסכם הבוררות המאמץ את ההוראה שבתוספת. לשיטתם, עמדת המשיבים סוטה מהוראת התוספת השנייה לחוק הבוררות, ומשמעותה קביעת מועד חדש שלא עוגן בה. גם לשון ההוראה בסעיף 21א לחוק הבוררות, כפי שאומצה בהסכם, מניחה כנקודת מוצא כי פסק הבוררות ידון בערעור בפני בורר, וכי תוקפו מושעה עד לחלוף המועד להגשת הערעור וההכרעה בו. לחלופין נטען כי יש למנות את הימים ממועד המצאת הפסיקתא.